ברוכים הבאים למדריך האונליין שלנו בבחירת ציוד \ מערכת הגברה.  |    *המאמר מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות אך פונה לשני המינים\

בחירת מערכת הגברה

  • מבוא

המלאכה המעודנת של הגברת מופעים וארועים שונים היא חשובה וחיונית עבור המופיעים ועבור הקהל. 

כל החוויה של הופעה חיה תלויה במערכת המספקת את הסאונד הסופי שמגיע לקהל.


*** לפני שנמשיך…. שימו לב! אנו יבואנים של ציוד הגברה מקצועי, מערכות הגברה מקצועיות ומערכות הגברה ניידות  (מכירה סיטונאית בעיקר)  כך שאם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לפנות אלינו ונעזור לכם בשמחה…

חייגו אלינו 050-2288600 או הגיעו אלינו וקבלו ייעוץ ללא תשלום !

ראו כאן מבצעים ומחירון של : ציוד הגברה – המחירון המלא | רמקולים מוגברים – המחירון המלא | מיקסר סאונד – המחירון המלא | מערכות הגברה – המחירון המלא | מיקרופונים אלחוטיים – המחירון המלא | בידוריות – המחירון המלא


 

אם אתם תוהים כיצד לבחור את מערכת ההגברה (או מערכת ה-PA, ראשי תיבות של Public Address) שעונה לצרכים שלכם במדויק, המדריך הזה ייתן לכם סקירה מקיפה של כלל השיקולים שיש לקחת בחשבון. בין אם אתם להקה חדשה שמעוניינת במשהו פרקטי ונייד או בעלים של מועדון הופעות גדול – המידע שתזדקקו לו נמצא כאן.

 

  • מקורות הצליל וזרימת האות

עליכם להתחיל ממקור הצליל (ה-source), כלומר: כלי הנגינה, קולות הזמרים והכלים האלקטרוניים –  אותם תרצו להעביר לקהל במיקס אותנטי ומאוזן. היתרון הגדול של שימוש במערכת הגברה הוא היכולת שלכם לאזן סאונדים שאחרת היו בולעים זה את זה. 

שילוב של ציוד הגברה מתאים ואיכותי יחד עם תפעול נכון שלה, ייתן לכם שליטה בסאונד. מחלקת כלי הנשיפה תוכל לפרוץ, גיטרה אקוסטית תוכל למלא את החלל, המתופף ייתן את הקצב ועדיין הזמרים ישמעו חזק וברור. יתרה מכך – תוכלו להעשיר כל כלי נגינה באמצעות אפקטים, עיבוד דינמי (קומפרסורים) ועיבוד גוון (אקולייזרים), כדי להשיג סאונד קהל שעובד באופן מיטבי עם האקוסטיקה באולם.

 

נמשיך… הרעיון מאחורי טכנולוגיית ההגברה הוא להעביר לקהל את הסאונד עם מינימום שינוי מהמקור, בשלבים כדלקמן:

 

זרימת האות במערכת הגברה (קטנה) טיפוסית

א. המרת הסאונד

ראשית, הצליל המקורי מומר לאות חשמלי, בדרך כלל באמצעות מיקרופון. 

שימו לב – לגיטרות חשמליות, גיטרות בס, קלידים וכלים נוספים – יש יציאות חשמליות. עם זאת, לרוב הם יתחברו למערכת ההגברה דרך קופסאות Direct Injection. קופסאות DI מגבירות את האות ומאזנות אותו, כדי להגן עליו מהפרעות חיצוניות העלולות לגרום לרעשים.

 

ב. כבלים

לאחר שהומר הצליל לאות חשמלי, הוא עובר דרך כבלים אל המיקסר. נעשה שימוש בכבלים עם סיכוך כדי להגן על האות מהפרעות, אם-כי שידור אלחוטי אל המיקסר נעשה יותר ויותר פופולרי.

ג. מיקס ועיבוד

כלל הצלילים עוברים איזון-ווליום ראשוני (באלאנס) במיקסר, ולאחר מכן ניתן להוסיף כל אפקט רצוי.

למיקסר יש חיבורים מסוגים שונים וכך הוא ערוך לקבל אותות מסוגים שונים, כגון אלו שמגיעים ממיקרופונים וקופסאות DI, לעומת אלו שמחוברים ישירות.

 

ד. הגברה

מהמיקסר הסאונד יוצא אל מגבר ההספק, שם הוא נעשה חזק מספיק כדי למלא את החדר באופן אופטימלי וללא עיוות בצליל (distortion). במערכות הגברה קטנות לעיתים ניתן לראות שילוב של המיקסר עם מגבר ההספק כיחידה אחת. אם-כי היום יותר ויותר רואים שילוב של המגבר עם הרמקול (רמקולים מוגברים).

 

ה. המרה – שוב…

השלב האחרון והמכריע הינו ההמרה בחזרה מאות חשמלי לסאונד אקוסטי. משימה זו מוטלת על הרמקולים, אשר מקבלים את האות החשמלי ממגבר ההספק והופכים אותו לגלים של סאונד שמיע.

  • מיקרופונים

המיקרופונים קולטים את צליל המקור וממירים אותו לאות חשמלי.

לשימושי במה ישנן שתי קטגוריות רחבות של מיקרופונים – דינמיים וקונדנסרים.

 

מיקרופונים דינמיים

מיקרופונים דינמיים מכילים ממברנה הקשורה בסליל אשר נע על מגנט. הממברנה רוטטת בהתאם לגלי הקול וגוררת איתה את הסליל, לכדי ייצור של פולסים חשמליים. מיקרופונים דינמיים הינם לרוב מאוד חזקים ועמידים. הדינמיים נמצאים בשימוש נרחב עבור זמרים, כלי נגינה אקוסטיים וכלל שימושי הבמה. ( ראה כאן את מחירון מיקרופונים דינמיים שלנו – הכי זול בארץ )

מיקרופון דינמי של חברתי Shure מדגם  Beta 58

מיקרופונים מסוג קונדנסר

קונדנסרים משתמשים במנגנון אלקטרוסטטי, כאשר הממברנה שלהם מהווה לוח אחד של קבל. גלי הקול מרעידים את הממברנה ונוצר אות חשמלי. קונדנסרים זקוקים למקור מתח חיצוני כדי להפעיל את הקבל וכדי להעביר אות חזק אל המיקסר. מיקסרים בדרך כלל מצוידים בערוצים שמספקים את “מתח הפאנטום” הנחוץ. לעתים המיקרופונים עצמם יכולים להיות מופעלים באמצעות בטריות. קונדנסרים ברובם רגישים ביותר וביכולתם לספק סאונד מופלא, מה שהופך אותם למתאימים במיוחד לאולפנים. יש לשים לב לאופן השימוש בהם בסיטואציה של במה היות והם משמעותית עדינים יותר וכן נוטים יותר לייצר פידבק.

מיקרופון קונדנסר של חברת Shure מדגם E4

 

רוב המיקרופונים הנפוצים מבוססים על טכנולוגיה של קונדנסרים או דינמיים, בין אם הם חוטיים או אלחוטיים, בין אם מחזיקים אותם ביד, מציבים על סטנד או על קשת “מדונה”. בחנות שלנו תמצאו אותם ממוינים לפי שימוש.

מיקרופונים בעלי ממברנה גדולה מצויים בעיקר בשימוש אולפני אך כיום הרבה אנשי מקצוע בתחום הסאונד משתמשים בהם גם להגברה של כלים מסוימים על הבמה. 

 

מיקרופונים אלחוטיים 

מיקרופנים אלחוטיים לרוב עובדים באותה שיטה של מיקרופונים דינמיים אך עם מערכת אלחוטית הכוללת “משדר” אלחוטי המובנה בתוך המיקרופון, ובקצה השני נמצא ה”מקלט” (Reciver). 

מערכות אלחוטיות של מיקרופונים פועלות ב-3 שיטות: 

UHF זו השיטה המומלצת והיציבה ביותר, אשר פועלת בתחום תדרים גבוה, כך שניתן להתרחק עןם המיקרופון למרחקים גדולים. מערכת אלחוטית זו יציבה וכמות הניתוקים ווהפרעות שואף ל- 0%.

VHF – שיטה ישנה יותר, הפועלת בתחום תדרים נמוכים, פחות מומלצת ופחות יציבה. מיקרופונים אלחוטיים VHF פחות יציבים מבחינת השידור.

2.4 Ghz – שיטה חדשה יותר אך אינה מאומצת כל כך ע”י המשתמשים המקצועיים, בשל הנוחות והיכולת המוכחת של שיטת ה- UHF.

[ ראה כאן את קטלוג ומחירון מיקרופונים אלחוטיים שלנו – הכי זול בישראל ]

מדונות אלחוטיות

מדונות אלחוטיות פועלות בדיוק באותה צורה של מיקרופונים אלחוטיים, רק שה”משדר האלחוטי” שונה קצת בצורתו. מדונות אלחוטיות מיועדות למי שרוצה לשיר \ לדבר עם “ידיים חופשיות” (קראו כאן בהרחבה את המדריך לבחירת מיקרופון מדונה )

לקשת המדונה בה נמצאת קפסולת המיקרופון ישנה חשיבות רבה לאיכות הסאונד. [ ראו כאן את קטלוג ומחירון מדונות אלחוטיות – הזול בישראל ]

*** שימו לב, והיזהרו ממיקרופוני מדונה בלוטוס. הם ממש לא מומלצים, נשמעים מאוד גרוע, וטווח קליטה ירוד במיוחד. ( קראו כאן בהרחבה אודות מיקרופון מדונה בלוטוס )

מיקרופון דש אלחוטי

מאוד דומה למערכת אלחוטית מדונה, רק השוני כאן הוא במיקרופון. (ראו כאן את המדריך לבחירת מיקרופון דש אלחוטי )

  • כבלים

 

החיבור בין מקור הצליל אל המיקסר – גם הוא חולייה חיונית בשרשרת.

כבלים צריכים להיות עמידים ואמינים, בעלי מחברים חזקים ויציבים. אם המיקסר ממוקם רחוק מהבמה, שווה לשקול שימוש במולטי-כבל בעל קופסת במה, במקום לפרוס המון כבלים באולם.  

קופסת במה של מולטי-כבל טיפוסי יכולה להכיל 16 חיבורים מהבמה אל המיקסר ועוד 4 נוספים, אשר מחזירים את הסאונד המעובד מהמיקסר אל המוניטורים שעל הבמה. החיבורים הנפוצים בקצוות הכבלים הינם מחברי XLR. לפרטים נוספים, עיינו במדריך שלנו על כבלים ומחברים. [ ראו כאן את קטלוג כבלים שלנו ]

מולטי-כבל 16/4 עם 16 ערוצים הנשלחים אל המיקסר ו-4 חזרות מהמיקסר, כאשר השימוש הנפוץ הוא זוג למוניטורי במה וזוג לרמקולים הראשיים שמופנים אל הקהל

 

טיפ:

שווה להשקיע בכבלים מאיכות טובה. כבלים הם חוליית השרשרת הכי פגיעה לבעיטות, רמיסות ומשיכות. יתר על כן, כבלים זולים עלולים להיות בעלי סיכוך גרוע, שגם גורם לאות חלש וגם אינו נותן הגנה מספקת מפני הפרעות. כדאי שיהיו תמיד כבלים עודפים, למקרה שאחד מתברר כתקול או לחיבור בלתי מתוכנן של כלי נגינה נוסף. יש לוודא שהכבל ארוך מספיק עבור הסיטואציה שבה יעשה בו שימוש. 

  • מיקסרים

 

כאן הכל מתחבר. לכאן כל האותות השונים מתנקזים, נעשה איזון ווליום ונוספים אפקטים. מהמיקסר האות נשלח אל המגברים ומשם אל מוניטורי הבמה או הרמקולים הראשיים.  [ ראו כאן מדריך מקיף לבחירת מיקסר סאונד ]

 

השיקולים העיקריים שינחו אותנו בבחירת מיקסר:

  • מספר הערוצים שנזדקק להם.
  • מספר השליחות (auxiliaries) אליהם נזדקק לצורך מוניטורי במה או אפקטים. 
  • ניידות, אחסון והגנה – מומלץ מאוד להשאיר תקציב לארגז נשיאה קשיח, (עם גלגלים וידית נשלפת – אם אנו רוצים חיים קלים).  

 אנלוגי או דיגיטלי?

זו תמיד הייתה יותר משאלה של תקציב, אבל מאז שהפער במחירים בין מיקסרים אנלוגיים לדיגיטליים הצטמצם – רבים עומדים בפני הבחירה הזו.

מיקסר דיגיטלי של חברת ברינגר – לחץ כאן למפרט המלא

 

מבחינת איכות הסאונד אין כאן מנצח ברור – ישנן קונסולות דיגיטליות רבות שנשמעות טוב יותר מאנלוגיות ולהיפך. פרט למחיר, השיקול המרכזי הינו זה של אפשרויות עבודה מרובות יותר בדיגיטל לעומת ממשק משתמש נוח יותר באנלוג. 

 

קונסולות דיגיטליות בדרך כלל יציעו לשמור את כל הגדרות המיקס במה שנקרא Scene (יכול גם להיקרא Snapshot) ולעבור בין scenes שונות באופן מידי (לעיתים אפילו לעשות fade-in ביניהן).

יתרה מכך – רוב הקונסולות הדיגיטליות מציעות מבחר של אפקטים מובנים, עיבוד דינמי ואפשרויות ניתוב. כל זאת על חשבון נוחות המשתמש, שם האנלוגיים מנצחים בבירור – להם יש כפתור ייעודי ופיידר ייעודי לכל פונקציה בנפרד. 

לדגמים הדיגיטליים לעומת זאת, יש בדרך כלל כפתורים רב-תכליתיים וכפתורי אקולייזר כלליים אשר משפיעים רק על הערוץ הנבחר. כמו-כן יש להם תפריטים מסועפים אליהם ניתן לגשת דרך מסכים קטנים. כלל אצבע הוא שככל שהקונסולה גדולה יותר, היתרונות של הדיגיטל נעשים בולטים יותר.

[ ראו כאן: מחירון מיקסר סאונד ]

  • מגברים

כאשר האות יוצא מהמיקסר הוא עדיין בעל מתח נמוך מאוד – נמוך מכדי להניע ממברנות של רמקולים. תפקידו של מגבר ההספק (power amplifier) הוא לספק את הכוח הנדרש להניע את הרמקולים ולנהל היטב את העכבה החשמלית בינו לבין הרמקולים המחוברים אליו. 

בתמונה: מגבר דיגיטלי ברינגר

מומחי סאונד מקצועיים משתמשים לעתים במגברים עם ספק כוח משתנה ממצב מנוחה למצב פעולה (switch-mode power supplies). הללו מוכרים לעתים כ”מגברים דיגיטליים”. זה הופך את המגברים לקלים יותר – דבר חיובי אם בכוונתכם לשים מספר מגברים זה על גבי זה בכוננית אפקטים.

בתמונה: מגבר דיגיטלי CROWN

 

עם זאת, עבור אולם קטן, או להקת חלטורות בצמיחתה, מגבר Class A טוב וחזק עשוי לספק את הסחורה. אך כמה חזק הוא צריך להיות? 

הספק חשמלי נמדד בוואט (Watt). היחידה המיטבית למדידת עוצמת האות החשמלי שיוצא מהמגבר היא Watts RMS. לפרטים נוספים אודות יחידת מידה זו ראו את המדריך שלנו על מגברים.

אותה יחידת מידה מיושמת לגבי רמקולים, כאשר מצויין כמה Watt RMS הללו יכולים לספוג מבלי להינזק. ככלל אצבע – עוצמת האות שיוצא מהמגבר צריכה לעבור את קיבולת 

הרמקולים בכ-30%. כמו-כן, יש לוודא שההספק החשמלי המקסימלי באולם הינו פי שניים ממה שאנו צריכים לשימושנו. כך נוכל לקבל סאונד גדול, עשיר וחם ללא עיוות, גם בווליום גבוה.

 

הטבלה שלהלן מפרטת בקירוב את רמות ההספק הרצויות לפי גודל החלל:

 

ספוקן-וורד או אולפן  50 – 100 איש בקהל.

שטח החדר בסביבות 

80-100 מ”ר

(לובי, גלריה, אולם הרצאות קטן).

2x 100 Watt 
מועדון, להקה קטנה 100 – 250 איש בקהל.

שטח החדר בסביבות

 200 – 400 מ”ר

(בר, מועדון, אולם קטן).

2x 300 – 500 Watt
דיסקוטק, אולם בינוני 250–500 איש בקהל

שטח החדר בסביבות

800 – 1,000 מ”ר 

(אולם גדול יותר, אוהל אירועים).

2x 1000 – 2000 Watt

 

זכרו שהנתונים הללו הינם המלצות כלליות בלבד.

בסופו של דבר, ההחלטה מהו ההספק החשמלי הדרוש נתונה לשיקול דעתכם וטעמכם.

אך זכרו – לא מדובר בווליום בלבד. בהירות הצליל חשובה יותר מכל אם אתם הולכים להרשים את הקהל עם הסאונד שלכם.

  • רמקולים

 

לא משנה כמה טובה המערכת – הכל יכול ליפול על הרמקולים.

אין בעניין הזה ויכוח של אנלוג או דיגיטל. ברמקול, האות החשמלי מומר לגלי אוויר שהוא יורה לעבר הקהל. היות וכך, הארגז (cabinet) של הרמקול הינו חשוב כמו הדרייברים עצמם בטיפול, ספיגה ופיזור של הסאונד. ניתן לדבר רבות על הטכנולוגיה מאחורי מנגנוני הפעולה של הרמקולים אך אנו נטפל כאן בשיקולי הבחירה המרכזיים. למידע נוסף עיינו במדריך שלנו על רמקולים.

 

השיקולים הראשונים קשורים בהתאמה למגבר:

 

  • עכבה היא סוג של התנגדות חשמלית אשר נמדדת ביחידה הנקראת אוהם (Ohm) ומסומנת באות אומגה (Ω). עכבת הכניסה של הרמקולים חייבת להיות בטווח שהמגבר יכול להתמודד איתו. לכל רמקול נפרד יש עכבת כניסה של 4 או 8 אוהם בדרך כלל. עכבה היא עניין טריקי שמחייב אותנו לחבר את רכיבי המערכת בהתאמה מיטבית. אי-התאמה עלולה להסב נזק לרמקולים, למגבר או לשניהם. על-כן יש להיוועץ במפרט הטכני של כל רכיב ולוודא שהם אכן תואמים. יש לוודא שהעכבה הכוללת של הרמקולים היא בטווח הפעולה של המגבר. לצורך החישוב הזה עיינו במדריך שלנו על מגברים.
  • זכרו את כלל האצבע לגבי Watts RMS – עוצמת האות שיוצא מהמגבר צריכה לעבור את קיבולת הרמקולים בכ-30%. הרעיון הוא לא לנגן הכל בפול ווליום, אבל כך יש מספיק מרווח התמודדות עם שיאי הווליום (Peaks) בלי לעוות את הסאונד.

ארגז רמקול טיפוסי המכיל למעשה שני רמקולים (אלמנטים): וופר עבור טווח התדרים הנמוך-אמצעי וטוויטר עבור התדרים הגבוהים.

 

  • טווח התדרים

זהו מאפיין החשוב למוזיקאים במיוחד, מפני שהוא משפיע על השימוש המתאים ביותר לרמקול. האם הרמקול טוב לתדרים גבוהים, אמצעיים או נמוכים? רוב האנשים שומעים בטווח של 20Hz עד 20,000Hz 

(Hz = הרץ = מחזורי גל בשניה). רמקול אידיאלי היה משחזר את כל טווח התדרים הזה באופן אחיד ושקוף, אך במציאות זה אינו אפשרי. 

אם-כך השאלה היא האם הרמקול יכול לשחזר את הסאונד באופן עקבי, איכותי ושקוף – בתחום התדרים הספציפי שלו? עניין זה מוכר כהיענות תדרים לינארית. עבור מערכת הגברה להופעות קטנות, תזדקקו לשילוב רמקולים שמציעים כיסוי רחב של טווח התדרים. 

 

עוצמת הצליל מבוטאות בדציבלים (dB). בדרך כלל, אם היענות התדרים מוצגת כ-40Hz עד 20,000Hz עם סטייה בטווח של 3dB+/- ניתן להניח שתדרי הבאס הוגברו בכ-3dB בעוד שהתדרים הגבוהים הונחתו בכ-3dB. אזהרה כללית שתמיד נכונה לגבי נתוני היצרן – הם משתמשים בנתונים שהכי מחמיאים לציוד שלהם, אם-כי רוב החברות בעלות המוניטין הגבוה יציגו מידע מדויק לגבי היענות התדר וערכי RMS.

  • רמת לחץ הקול

לחץ אוויר משמעו ווליום – ככל שלחץ האוויר של הגל הפוגע באוזניכם גבוה יותר – כך הוא ישמע חזק יותר. זה נמדד ביחידת מידה ללחץ אטמוספרי שנקראת פסקל (Pa). טווח עוצמות השמע אצל בני אדם הוא די מצומצם למעשה – מסביבות 20uPa עד סביבות 100Pa (סף הכאב עבור רובנו). עם זאת, קשה לבטא אותו בערכים לינאריים, ועל-כן הוא מבוטא בערכים לוגריתמיים של דציבלים. 

בבואנו לתרגם את יחידת הפסקל (Pa) לדציבלים (dB) אנו נשתמש ביחידה dB SPL

(SPL = Sound Pressure Level = מידת לחץ האוויר).

 

0dB SPL שווה בקירוב ל- 20uPa  כאשר סף הכאב הוא סביב 130dB SPL.

בתמונה: מכשיר מדידה

נתוני יצרן לגבי רמקול יכולים להיראות כך למשל: 400W RMS, 118dB SPL.

400W RMS מציין את ההספק המרבי שהרמקול פועל בו ו-118dB SPL מציין את עוצמת השמע המרבית שהרמקול מפיק.

 

לא כל היצרנים משתמשים באותן יחידות מדידה, אך מה שאנו מחפשים הוא אינדיקציה לכמה מתוך האות החשמלי המתקבל מומר באופן מהימן לאוויר שזז. ככל שמספר זה גבוה יותר כך הרמקול יעיל יותר ומפיק צליל חזק יותר. אם למשל אתם משווים שני רמקולים שפער העוצמה ביניהם הוא 

3dB SPL, משמע – תזדקקו לעוצמה כפולה עבור הרמקול החלש יותר כדי להשוות אותו לחזק יותר. על-כן בפרמטר הזה הרמקול החלש יעיל פחות. 

 

  • רמקולים מוגברים (אקטיביים)

עבור חללי הופעות ומועדונים קטנים יותר – רמקולים אקטיביים הם לרוב אופציה חסכונית וטובה. ( ראו כאן את 5 רמקולים מוגברים המומלצים ביותר) 

רמקולים אלו הם בעלי מגברים המובנים בתוך הארגז שלהם. כלומר מחברים אותם ישירות למיקסר וזהו. ארגז הרמקול יכיל לרוב שני אלמנטים – וופר, שהוא רמקול המפיק תדרי אמצע, וטוויטר, שהוא רמקול המפיק תדרים גבוהים. אם אתם מגבירים קלידים או תוף בס של מערכת תופים, שווה להוסיף לפחות סאב-וופר אחד שמטפל בתדרים הנמוכים מאוד. הסאב-וופר יכיל כפתור  קרוסאובר (crossover) שיחלק את התדרים בין הרמקולים המתאימים.

עבור חללי הופעות ומועדונים קטנים או בינוניים ( עד 500-700 איש ) – רמקולים אקטיביים הם לרוב אופציה מומלצת משתלמת וטובה יותר. [ ראו כאן את הקטלוג בישראל של רמקולים מוגברים – מחירים הזולים בישראל ]

עבור חללים גדולים, אולמות ענק וכו.. מומלץ להשתמש עם רמקולים פאסיביים ומגבר.

  • מערכת הגברה ניידת

מערכת הגברה ניידת היא למעשה מה שקרוי בישראל “בידורית ניידת”. מערכת הגברה ניידת היא למעשה מערכת הגברת קול משולבת מגבר, מיקסר מובנה קטן, מצבר מובנה ומיקרופונים אלחוטיים.

מערכות הגברה ניידות \ ציוד הגברה נייד מתאים מאוד למפעילות \ מפעלים \ או שיכול לשמש אף בתור מערכת הגברה לבית ספר , או בתור מערכת הגברה ביתית.

ניתן למצוא הרבה סוגים של בידוריות ברמה מאוד ירודה (כמו למשל, וע”פ רוב בידוריות בתחנות דלק) תוכלו לקרוא כאן את המדריך לבחירת מערכת הגברה ניידת.

לכן חשוב מאוד לשים דגש בבדיקת המערכת על מספר דברים:

  1. הספק אמיתי של הבידורית
  2. איכות הסאונד (חובה לשמוע !!! ) אין להסתפק בנתונים שכתובים “על הנייר” – הנייר סופג הכל.
  3. איכות המיקרופונים – כפי שכתבע לעיל, UHF או VHF וכו…
  4. סוללה \ מצבר – ישנה חשיבות לגדול וסוג המצבר, ובהתאם לכך המערכת תוכל לעבוד יותר שעות ללא חיבור לחשמל.

[ ראו כאן את קטלוג בידוריות הגדול והזול בישראל !!!  ]

בתמונה: בידורית \ מערכת הגברה ניידת Klark&Helmer הטובה בעולם

 

  • מבוא לאקוסטיקה

 

החדשות הרעות הן שכל חדר הוא שונה. 

החדשות הטובות הן שהיכרות בסיסית עם עקרונות האקוסטיקה עשויה לעזור לכם לפתור את רוב הבעיות.

גלי קול מעדיפים לנוע במעגלים, כמו אדוות מאבן שנזרקה לבריכה. דפוס זה של הגלים מקשה על עבודת ההגברה. לפיכך, ארגזים של רמקולים מהונדסים באופן שמנתב את הסאונד לדפוס קל יותר לניהול. עקרונית – הם מקרינים את הסאונד קדימה אל תוך האולם, לפני שהסאונד מתחיל להתפזר באופן הטבעי שלו. 

 

מומלץ לנסות לקבוע כיצד הרמקולים מקרינים את הסאונד וכך להציבם באופן אופטימלי. 

שימו לב כיצד אתם מציבים אותם זה ביחס לזה. סאונד מרמקול אחד יכול לבטל את הסאונד מרמקול אחר. 

 

הגורם היחיד עליו יש שליטה מועטה הוא החדר עצמו. זכוכית, בטון ואריחים הם האויבים של סאונד טוב מפני שהם מחזירים גלי קול לכל עבר. חוץ מאשר להיסחב עם אספקה של ספוגים אקוסטיים עבים במיוחד ולהצמידם לקירות, אין הרבה שניתן לעשות… עם זאת, יש לנסות למקם את הרמקולים באופן אשר מצמצם את הנזק למינימום. 

 

בדיקת סאונד לפני ההופעה הוא דבר הכרחי אך אל תקחו דבר כמובן מאליו. הרבה מאוד משתנה מרגע שנכנס קהל לאולם. הקהל עוזר אמנם לספוג ולהפחית את ההחזרים, אך טכנאי הסאונד וכל מי שעל הבמה מוכרחים לשים לב לאופן בו השתנה הסאונד ולהיערך בהתאם – נפוץ מאוד לחוות אובדן משמעותי של תדרים גבוהים וריברב. 

 

האתגר הגדול שלכם יגיע בהופעה באוויר הפתוח. גלי קול מאבדים את עוצמתם במהירות, ולכן יש צורך במערכת חזקה בהרבה כדי לכסות שטח קטן יחסית.

 

קו דיליי 

 

בחללים גדולים יותר יתכן ויהיה צורך בקו דיליי (delay line). מערכת כזו מספקת את הסאונד לחלק האחורי של האולם. אל הרמקולים שבאחורי האולם נשלח עותק מושהה בזמן של האות שיוצא מהרמקולים הקדמיים, כדי להבטיח שהסאונד נשלח באופן אחיד לכל חלקי החדר. משך ההשהיה תואם למרחק שבין הרמקולים. הקו בו נמצאים הרמקולים האחוריים נקרא קו דיליי. אך עבור הקהל שיושב בצדדים או באמצע הדרך מקדמת הבמה לאחורי האולם, יש סיכון ששתי מערכות הרמקולים יתנגשו וייצרו הד ברור.

 

  • מערכת Line Array

אולמות אירועים גדולים מאוד זקוקים למערכות הגברה גדולות יותר, כלומר יותר רמקולים, ששטח הפנים המשותף של הממברנות שלהם דוחף יותר אוויר. הבעיה היא – ככל שיש יותר רמקולים – גדל הסיכון שחלק מהתדרים שלהם יבטלו זה את זה, ולמעשה יתקבל סאונד גרוע יותר מאשר שימוש ברמקול יחיד. 

בתמונה: מערכת Line Array טיפוסית

ציוד הגברה עם מערכות line array מתוכננות להתמודד עם הבעיה הזו והן נעשו הסטנדרט עבור אצטדיונים, אמפי-תיאטראות ואירועים בשטח פתוח גדול. הן מורכבות מאשכולות של רמקולים כאשר בין כל זוג רמקולים יש זווית מוגדרת במדויק. באופן זה, שטחי הכיסוי של האוויר אשר נדחף החוצה מכל רמקול אינם חופפים.

ע”י הצבה זהירה ומדויקת של הרמקולים זה ביחס לזה, ניתן ממש לבנות טור דמוי צילינדר של סאונד, בו כל התדרים משודרים מבלי להתנגש. ע”י כך ניתן לספק את הסאונד גם לקהל עצום ומפוזר, כמו זה שיש בפסטיבלים. אולם, אם אינכם טכנאי סאונד מקצועיים, לא סביר שתאלצו לדאוג מהמורכבות של 

מערכות line array. כאשר תופיעו באולמות אירועים שדורשים מערכות כאלה, תוכלו להשאיר זאת לחברת ההגברה!

 

 

  • מרכיבים את הכל

 

עכשיו בואו נראה את הכל בפעולה, כשאנו משתמשים בסידור של להקה קטנה:

 

כאן יש להקה עם ארבעה כלים – גיטרה חשמלית, גיטרת בס חשמלית, קלידים ומערכת תופים. כמו-כן ישנם שלושה זמרים. יש מיקרופון עבור מגבר הגיטרה, ארבעה מיקרופונים עבור מערכת התופים ושלושה מיקרופונים עבור הזמרים. הקלידים מחוברים בסטריאו לשני ערוצים במיקסר דרך קופסת DI. הבס מחובר לערוץ אחד במיקסר דרך DI. לכל הפחות יש צורך במיקסר 12 ערוצים עם 8 ערוצי מיקרופון (ערוץ אחד נשאר עודף). שימו לב גם שיש שני מוניטורי במה הניזונים מיציאות ה-auxiliary של המיקסר. 

 

מוניטור במה לזמרים

 

נרצה או לא, תשומת הלב של הקהל במשך רוב ההופעה תלך אל הזמרת/זמר. אם זמרים לא יכולים לשמוע את עצמם, יש להם מעט מאוד סיכוי לבצע את העבודה שמצופה מהם. לא משנה כמה מיומנים שאר הלהקה – זמר שמזייף יהרוס את כל ההופעה. לכן חשוב לעשות את המוניטור לזמר כמו שצריך.

בימינו ישנה אופציה טובה של מוניטור in-ear, אשר נותן לכל משתמש שליטה גבוהה במה שהוא שומע מהמיקס, מבלי לפגוע בסאונד הבמה הכללי. אולם, יש סיכון של נזק לשמיעה אם שולחים ל-in-ear בווליום גבוה מדי. למידע נוסף, קראו את מדריך האונליין שלנו על  in-ear Monitoring.

 

 

  • דוגמאות

 

עכשיו בואו נסתכל על שלוש הרכבות טיפוסיות של מערכת. את כולן ניתן לבצע באמצעות ציוד הקיים בחנות שלנו.

 

הגברה בסיסית ללהקה

 

הרכבת מערכת רמקולים מוגברים עבור מקום קטן – זוג רמקולים עליונים (טופים). יכול להתאים לאולם קטן או לסטודיו לדוגמא. (קראו כאן את המדריך לבחירת מערכת הגברה לסטודיו)

זו פחות או יותר הדרישה המינימלית עבור להקה או עבור מועדון קטן שרוצה לייצר סאונד הולם.

יש כאן זוג רמקולים מוגברים עבור טווח התדרים האמצעי/גבוה, שלכל אחד ממברנה בקוטר 6.5 אינץ’, סאבוופר מוגבר בעל ממברנה בקוטר 12 אינץ’ ומיקסר (אם אינכם זקוקים להרבה תדרים נמוכים, אתם יכולים להסתדר גם בלי סאבוופר). 

 

הגברה עבור חללים גדולים יותר

הרכבת מערכת רמקולים מוגברים עבור להקה במועדון – זוג טופים וזוג סאבוופרים

זהו סטנדרט טוב עבור מועדונים ואולמות גדולים יותר, וכן עבור להקות שמחפשות סאונד יותר מקצועי. מערכת שכזו יכולה להתמודד גם עם אירועים מסוימים באוויר הפתוח. יש כאן זוג רמקולים מוגברים בעלי טווח תדרים מלא עם ממברנה בקוטר 12 אינץ’, ושני סאבוופרים מוגברים עם ממברנה בקוטר 18 אינץ’. מערכת מעין זו משאירה לנו גם המון גמישות משום שאנו יכולים להשאיר מאחור סאב אחד או את שניהם, בהופעות בחללים קטנים יותר.

[ ראו כאן: מערכות הגברה מוכנות במחירי מבצע ]

הגברה עבור DJ ולהקה

הרכבת מערכת רמקולים עבור מועדון גדול או אירוע באוויר הפתוח

לאמנים אלקטרוניים ולהקות יש דרישות שונות בתכלית, לפיכך אירוע גדול שבו יש הופעות משני הסוגים האלה דורש מערכת ורסטילית וחזקה. האתגר הגדול הוא כמות הבס שהמוזיקה האלקטרונית דוחפת החוצה, אשר יכול לצאת בדיסטורשן ולהרוס את כל הסאונד, אם אינו מנוהל כהלכה. 

הדוגמה המובאת כאן יכולה להתמודד עם ווליום גבוה בכל טווח התדרים. מערכת זו מורכבת משני שופרות קואקסיאליים, ארבעה סאבוופרים בעלי ממברנה בקוטר 18 אינץ’ וכוננית מגברים עם קרוסאובר המאפשר לנהל את חלוקת התדרים.

בכל המקרים, השאלה המרכזית היא: לכמה כוח אנו זקוקים? או – לאיזה הספק חשמלי? 

זכרו – התשובה כרוכה באיכות הסאונד, לא רק בווליום. קחו בחשבון את המקומות בהם אתם הולכים להופיע ובחרו בהתאם לסוג הסאונד שאתם רוצים לייצר. ללהקת ג’אז יהיו מן הסתם צרכים אחרים מאשר ללהקת מטאל, אך כל המוזיקאים הטובים רוצים שהסאונד שמגיע לקהל ישקף נאמנה את החזון המוזיקלי שלהם ככל שניתן. 

 

  • מותגים של ציוד הגברה

ישנם מאות מותגים בעולם !!! ניתן פה רשימה מצוצמצת של מותגים לדוגמא:

RCF, Schimler, ,TRX Audio, Samson. MACKIE, JST ,Pro Acoustics, Pro-Tech,Kloze , Klark&Helmer, Mackie, Bheringer, Turbu Sound,, Shure, Proxtone, AKG, JBL, d&b, EAW, QSC, , Nexo, D.A.S, Midas

 

  • מילון מונחים

בעמוד זה תוכלו למצוא מספר מונחי יסוד נפוצים:

 

PA – Public Address system 

מערכת הגברה/מערכת כריזה.

PA – Power Amp

מגבר הספק.

Foldback/Monitoring

מערכת המספקת בחזרה לבמה את הסאונד שעבר מיקס – לעיתים קרובות יישלח מיקס נפרד עבור כל נגן או עבור קבוצת נגנים (כמו למשל מחלקת כלי נשיפה).

In-ear

מוניטור מיקס עבור הנגנים על הבמה, שאינו נשלח לרמקול אלא לאוזניות קטנות היושבת בתוך האוזן, בדרך כלל באופן אלחוטי. דבר זה נותן לנגנים סאונד צלול ובהיר יותר ועוזר להנמיך את הסאונד על הבמה.

Handheld

מונח המתייחס למיקרופונים הניתנים להחזקה ביד.

Full-range

רמקול או ארגז רמקולים המתוכנן כך שיוכל לתת מענה לכל טווח התדרים.

Feedback

היזון-חוזר או פידבק הוא סיטואציה שלרוב אינה רצויה בהגברת הופעה חיה, בה תדרים מסוימים במערכת (תדרי רזוננס של החדר למשל) מתגברים ונשמעים כמו גלי סינוס חזקים. תדרים אלו יוצאים מהרמקולים ונקלטים ע”י המיקרופונים אשר מכניסים אותם חזרה לתוך המערכת. בכל סיבוב במערכת הם עוברים שרשרת הגברה נוספת וכך נוצרת לולאת פידבק חיובית.

FoH – Front of House 

בהגברת מופעים גדולים נהוג לפצל את העבודה לשני טכנאים או יותר – טכנאי המיקס הראשי, אשר מייצר את הסאונד שמגיע לקהל, וטכנאי המוניטורים – אשר עושה מיקס לנגנים שעל הבמה.  המיקסר של הטכנאי הראשי יהיה ממוקם מול הבמה במרחק-מה ממנה, ונקרא Front of House Mixer. המיקסר של טכנאי המוניטורים לרוב יהיה ממוקם סמוך יותר אל הבמה. 

Rack

כוננית בעלת מארז קשיח, לרוב ברוחב של 19 אינץ’, אשר בה מותקנים מגברי הספק, מודולי אפקטים ומכשירים נוספים – זה על גבי זה.

Multicore

מולטי-כבל הוא כבל עבה במיוחד המכיל בתוכו כבלים רבים ובדרך כלל משמש להעברת אותות מהבמה למיקסר הראשי (לרוב בקצה הגלגלת שמגיע לבמה תהיה קופסא עם החיבורים השונים).

Pre/post fade

מונח המתייחס לשליחות auxiliary מהמיקסר. שליחות פרה-פיידר אינן מושפעות ממצב הפיידר על גבי אותו ערוץ (כלומר הפיידר יכול להיות למטה עד הסוף ועדיין יישלח אות מיציאת ה-auxiliary). מסיבה זו, שליחות פרה-פיידר משמשות לרוב כשליחות מוניטור לנגנים. שינויים שיעשה טכנאי המיקס הראשי לא ישפיעו על סאונד המוניטורים בבמה. 

שליחות פוסט-פיידר מושפעות ממצב הפיידר ועל-כן משמשות לרוב כשליחות לאפקטים ומעבדי צליל.

XLR

מחבר סטנדרטי בעל שלוש סיכות חיבור אשר משמש למיקרופונים, מגברים, רמקולים ושלל שימושים נוספים. המחברים מתוכננים כזכר או נקבה. הזכר הוא תקע והנקבה היא השקע. חיבורי XLR הינם מאוזנים כל עוד כל המערכת מאוזנת. 

Jack

סוג המחבר הסטנדרטי עבור אפקטים וכלי נגינה כגון גיטרה חשמלית, קלידים וסינתיסייזרים.      בד”כ קוטרו 6.3 אינץ’. מוכר בעגה העממית כמחבר PL. יש להבדיל בין מחבר TRS מאוזן ובעל שלוש נקודות חיבור (Tip, Ring, Sleeve) לבין מחבר TS שאינו מאוזן ובעל שתי נקודות חיבור (Tip, Ring). 

Speakon

מחבר מסוג נוסף המשמש בדרך כלל לחיבור בין מגבר לרמקול פסיבי. 

 

*** אם אתם צריכים ציוד הגברה לשימוש חד פעמי, ניתן להשתמש בשרותי השכרת ציוד הגברה – ראו כאן חבילות ומחירי מבצע

 

  • סיכום

 

מערכת ההגברה הינה אחת הרכישות הקשות עבור הלהקה ולא רק משום שהיא גוררת עלות שמתחלקת בין חברי ההרכב. כדי לצמצם ויכוחים למינימום, הנה רשימת סופית של דברים שיש לקחת בחשבון:

 

  • לכמה כוח/הספק חשמלי אתם זקוקים?
  • האם אתם עובדים בחוץ, במקום שאין מקור חשמל? ( מומלץ להשתמש עם גנרטור מושתק )
  • כמה כסף תוכלו להוציא? קחו בחשבון את מספר הפעמים שלדעתכם תשתמשו במערכת.
  • כמה קל יהיה לנייד את המערכת?
  • כמה קל יהיה לשדרג את המערכת בהמשך?
  • האם אנו יכולים להרשות לעצמנו מוניטורים? אם -כן, איזה סוג? רמקולים או In-ear? האם אנו יכולים להרשות לעצמנו שלא יהיו לנו מוניטורים? 
  • מי הולך לתפעל את המערכת? מי הולך לטפל במערכת?

 

אם אינכם יכולים להרשות לעצמכם טכנאי סאונד צמוד, עליכם לבסס חוקים ברורים באשר לאופן בו מנוהלת ההגברה שלכם בהופעות חיות:

 

  • מנו אדם אחד שיהיה אחראי על הסאונד שלכם בהופעות חיות.
  • נסו שהמיקסר שלכם יהיה כמה שיותר נגיש על הבמה.
  • תמיד בצעו בדיקת סאונד אך קחו בחשבון שהסאונד ישתנה כאשר קהל ייכנס אל המקום.
  • וודאו שכולם משתמשים באוזניים שלהם. זה מדהים כמה מוזיקאים רבים אינם מודעים לסאונד הכולל של כולם יחד וההשפעה של זה על הקהל. אל תחכו שיגידו לכם למשל שהייתם חזקים מדי או שאנשים יתחילו לצאת החוצה.
  • קחו בחשבון את כל מה שיכול להשפיע על הסאונד. היזהרו מלשפוט את סאונד הקהל מהבמה. אם יש לכם חבר אמין בקהל – בקשו ממנו להגיד לכם איך הוא חווה את הסאונד. 

ציוד הגברה וסאונד הופכים כל אירוע חברתי למקצועי

 

אם אי פעם ניגנתם בלהקה מול קהל אתם יודעים שלהגיע לסאונד הנכון זה יכול להיות סיוט. זו גם בעיה ברמות הגבוהות ביותר – כמה פעמים שילמתם על כרטיסים יקרים להופעה של שם גדול כלשהו והתאכזבתם מהסאונד (במיוחד באוויר הפתוח)?

עם זאת, לרוב הלהקות המופיעות בתשלום – זה צריך להיות הכי פשוט שיש. בימינו טכנולוגיית הגברה טובה היא שווה לכל כיס – זה רק עניין של להשתמש בה נכון – ולהשתמש באוזניים שלכם!

תודה על הזמן שהקדשתם לקריאת מאמר זה ובהצלחה בחיפושכם אחר הסאונד האולטימטיבי!

 

ראו עוד במרכז הידע שלנו: 

מעוניינים שמומחה ממרכז הסאונד יחזור אליכם ?

מלאו את הטופס הבא ומומחה מטעם מרכז הסאונד ישוב אליכם בהקדם !