דף הבית » חנות » ציוד למכירה » ציוד הגברה

מציג 1–12 מתוך 872 תוצאות

מערכות הגברה לקנייה – ישירות מהיבואן , פנו אלינו , ותקבלו את הציוד המקצועי ביותר, במחירים הכי זולים המדינה. 050-2288600

בידורית מקצועית 12″ Klark&Helmer Splendor Z

המחיר המקורי היה: ₪6,795.המחיר הנוכחי הוא: ₪5,895.

מערכת הגברה TRX-AUDIO Q10-500W

המחיר המקורי היה: ₪5,890.המחיר הנוכחי הוא: ₪4,895.

מערכת הגברה TRX-AUDIO Q12-750W

המחיר המקורי היה: ₪5,995.המחיר הנוכחי הוא: ₪5,496.

בידורית מקצועית 10″ Klark&Helmer Splendor X

המחיר המקורי היה: ₪5,795.המחיר הנוכחי הוא: ₪4,895.

מיקרופון אלחוטי JTS MH-960 (מבצע למזמינים מראש!)

המחיר המקורי היה: ₪2,790.המחיר הנוכחי הוא: ₪2,195.

מיקרופון אלחוטי JTS MH-950 (זמין במלאי!)

המחיר המקורי היה: ₪2,690.המחיר הנוכחי הוא: ₪2,190.

 

[ מדריך לרכישת ציוד הגברה מקצועי ]

מרכז הסאונד – ציוד הגברה | מתחייבים למחירים הזולים בישראל !!! קנייה חכמה ישר מהיבואן !!!

8 סיבות לבחור בנו !!! חברת מרכז הסאונד היינה יבואנית ציוד ומערכות הגברה ותאורה מקצועיים, ומפיצה לחנויות, מתקינים, אנשי מקצוע ועוד… ניתן למצוא אצלינו מגוון גדול ורחב של ציוד הגברה מקצועי מכל הסוגים ומכל המותגים. ניתן להגיע אל אחד מהסניפים שלנו, להרגיש לחוש לשמוע ולמשש את מוצרי ההגברה שנמצאים באתר. מגוון הציוד הגברה כולל; מערכות הגברה מקצועיות, מערכות הגברה ניידות, רמקולים מוגברים, בידוריות, ערכות קריוקי, מיקרופונים, מיקרופונים אלחוטיים, מדונות אלחוטיות, מיקסרים, כבלים, סטנדים, רמקולים שקועים ועוד.. אנו מתחייבים למחיר הזול בישראל !!! ומבלי להתפשר על איכות השירות והאחריות ! הזמנת ציוד הגברה מהאתר או בטלפון? אצלנו הוא יגיע אליכם מהר כמו “טיל”, לעיתים יותר מהר משליח פיצה. שווה לבדוק.

ניתן להתעדכן כאן בחדשות וסקירת מוצרי הגברה

מדריך מקיף – כיצד לבחור את מערכת ההגברה הנכונה?

בתור מוזיקאים מבצעים, לכידת השמע שלכם, המיקס וההגברה שלו דורשים מערכת סאונד שמתאימה היטב למוזיקה שלכם, לתקציב שיש ברשותכם ולמקומות שבהם אתם מנגנים. בין אם אתם זמרים יוצרים שמופיעים בבתי קפה, להקה שמנגנת בבר או במועדון מקומי או דיג’יי שמנגן בחתונות – תצטרכו מערכת הגברה כדי שישמעו אתכם. במדריך הזה, נעבור איתכם על כל ציוד השמע שאתם צריכים, נסביר לכם איך הוא עובד ונעזור לכם למצוא את ציוד ה-PA שיגרום למוזיקה שלכם להישמע הכי טוב שאפשר.

בתור מוזיקאים מבצעים, אתם רוצים ציוד הגברה שיוכל לספק לכם סאונד ברור ומפורט. אבל עם כל כך הרבה חלקי ציוד שונים שנדרשים בהופעה חיה, עלול להיות קשה לדעת מה צריך לחפש.

לא מעט משתנים צריכים להילקח בחשבון כשבוחרים מערכת הגברה. למשל, תצטרכו לחשוב על גודל הקהל שלכם, המיקום של ההופעות, רמת הניידות שאתם צריכים וכמובן, כמה כסף אתם יכולים להשקיע.

מדריך “ציוד הגברה” הזה יעזור לכם בשיקולים האלה ובאחרים, כדי שתוכלו למצוא את הציוד המתאים לכם, בין אם זו מערכת ההגברה הראשונה שלכם ובין אם אתם מחפשים להוסיף ציוד למערכת שכבר יש לכם.

מהי מערכת הגברה PA?

מערכת הגברה (Pro Audio) PA היא מערכת הגברה אלקטרונית המשמשת להעברת השמע מהמבצע/ים אל הקהל.   המערכת מורכבת ממספר רכיבים, ולמרות שמערכת אחת יכולה להיות שונה מאחרת, המטרה של כולן זהה:

  1. המרת צליל אקוסטי לאותות אלקטרוניים, לרוב באמצעות מיקרופונים או כניסות Line.
  2. עיבוד ומיקסוס האותות האלקטרוניים הללו, באמצעות לוחות מיקס ומודולי אפקטים.
  3. הגברת אותות עם מגבר
  4. העברת השמע דרך רמקולים
  5. ניטור ההופעה באמצעות רמקולים או אוזניות מוניטור.

לכל ציוד הגברה PA יהיו יכולות, תכונות ועיצובים שונים הקשורים לכל אחת מהפעולות האלו. הצרכים שלכם יקבעו מה אתם בדיוק רוצים.

מערכות PA משולבות.

אם אתם לא רוצים להיכנס מדי לעובי הקורה של ציוד הגברה PA, תוכלו לשקול ללכת על חבילת מערכת הגברה שכוללת את כל מה שאתם צריכים כדי להתחיל לעבוד. אם אתם חדשים בתחום ציוד הגברה ה-PA, המערכות האלו יכולות לעזור לכם להימנע מהבעיות שעלולות לנבוע מחיבור בין רכיבי PA לא תואמים. על ידי רכישת ציוד הגברה במארז (סוג של מערכת הגברה ניידת), אתם יכולים לחסוך לא מעט כסף.

מרכז הסאונד מחזיקה מערכות הגברה במארזים של מותגים מעולים כמו TRX-AUDIO, KLARK&HELMER, SAMSON, JBL, RCF ועוד.

 

מערכות הגברה מודולריות

עבור מופעי סולו, צמדים והרכבים קטנים יותר שמנגנים באולמות שאין בהם מערכת הגברה מובנית, מערכת הגברה מודולרית יכולה להיות דרך נקייה ופשוטה להגביר את הסאונד בלי יותר מדי כאבי ראש. המערכות הגברה האלו מכילות בדרך כלל מערך רמקולים, מיקסר ומגבר במבנה אחד שקל להוביל ממקום למקום.

מכיוון שהרכיבים עברו אופטימיזציה ונועדו לעבוד זה עם זה, ומערכי הרמקולים נועדו לייצר צליל איכותי שממלא את החלל, המערכות האלו מעניקות אפשרות ניידת במחיר סביר.

ניידות לעומת שליטה

שאלה חשובה שכדאי להתחיל איתה בחיפוש שלכם אחר מערכת הגברה לאירועים היא “עד כמה אני צריך שהמערכת שלי תהיה ניידת?”.

מערכות הגברה מסורתיות מורכבות מחלקי ציוד נפרדים לכל פונקציה: מיקסר עצמאי, מעבדי אותות חיצוניים ,מגברים ייעודיים ומספר מארזי רמקולי PA ורמקולי מוניטור. המערכות האלה דורשות מקום רב בהובלה, באחסון ובהקמה על הבמה.

אם אתם צריכים להעביר את מערכת ההגברה שלכם לעתים קרובות למקומות שונים עם צרכי הגברה צנועים ומרחבים צפופים, ישנן מערכות הגברה ניידות וקומפקטיות שיוכלו לענות על הצרכים שלכם. למעשה, יש אפילו מערכות הגברה שלמות שכוללות את כל הציוד הדרוש בתוך מארז אחד, בגודל שזהה בערך לרמקול PA רגיל אחד.

להרכבים קטנים או לאמני סולו שמנגנים באולמות קטנים עם צרכי הגברה בסיסיים, יש כמה דגמי All in One מצוינים שמספקים עוצמה רבה, כמו מערכת הגברה ניידת JBL או דומות לה.

עם זאת, למערכות הגברה סופר קומפקטיות יש גם מגבלות. השליטה, היכולת לבצע התאמות אישיות ופלט השמע שלהן מוגבלים ביחס למערכות PA מסורתיות. בדרך כלל, הן לא יכולות לספק את רמת הביצועים הנדרשת במקומות גדולים יותר, ואין בהן מספיק כניסות עבור הרכבים גדולים, בעיקר כאלה שמגיעים עם ערכות תופים ומיקרופונים.

אם הצרכים שלכם מתקדמים יותר אבל אתם עדיין זקוקים לניידות, אתם יכולים למצוא מיקסרים ורמקולים מוגברים עם מגברים מובנים, מה שיחסוך מכם לסחוב מגברים.

עם זאת, זכרו שלמיקסרים מוגברים עדיין יכולות להיות מגבלות, במיוחד עבור להקות שמתכננות להרחיב את ציוד ההגברה שלהן בעתיד.

מגברי PA

אחת השאלות החשובות ביותר בכל הנוגע למערכות הגברה היא “כמה הספק צריך?”. השיקול הזה נכנס לתוקף כשרוכשים מגבר למערכת. תפקיד המגבר הוא, כשמו כן הוא, להגביר את האותות הנמוכים שמגיעים מהמיקסר ולשדר אותם דרך הרמקולים. ההספק של המגבר נמדד בוואט. ואתם רוצים לוודא שההספק שלכם מספיק כדי למלא את החלל מבלי לפגוע באיכות הסאונד.

כמות הוואט שאתם צריכים תלויה במספר משתנים. המשתנה הכי ברור הוא מיקום המופע (גודל החלל, בפנים/בחוץ, האקוסטיקה במקום). עם זאת, ישנם עוד כמה גורמים שמסבכים את העניין. לדוגמה, יש את עניין היעילות של הרמקולים (כלומר, כמה צליל הרמקולים מפיקים לוואט של הספק). כמו כן, יש את הרעיון של Headroom (כמה הספק צריך כדי להתמודד עם פיקים – קפיצות פתאומיות – מבלי להיכנס לדיסטורשן) ורמת הווליום הרצויה של המוזיקה.

עם רמקולים בעלי רגישות ממוצעת, להקת רוק שמנגנת במועדון בינוני תצטרך מערכת הגברה מקצועית הספק כולל של כ-1,500 וואט לפחות, בעוד שהרכב פופ או ג’אז עשוי להזדקק למערכת הגברה מקצועית של-250-750 וואט. עבור מוזיקת פולק פשוטה באותו האולם, הדרישה הזו יכולה לרדת גם ל-60 וואט. עם זאת, זכרו שההערכות האלה הן הכללות ולא מדע מדויק. חללים קשים ומוזיקה עם הרבה דינמיקה יכולים לדרוש הספק הרבה יותר גבוה. כפי שנציין בהמשך, אם תיקחו בחשבון ותשאירו הרבה Headroom, זה יעזור לכם להבטיח סאונד מעולה כשאתם מופיעים בסביבה מאתגרת.

חשוב לקנות מגבר עם הרבה הספק כדי להניע את הרמקולים שלכם עם מספיק Headroom כדי למנוע עיוותים. כשאתם קונים רמקולים, בדקו שיש להם דירוג הספק בוואט. ככלל, סביר להניח שתרצו מגבר עם הספק כפול מדירוג ההספק של הרמקול שלכם, כדי להבטיח שמגיע אליהם אות נקי ולא מעוות. ניכנס לעומק בנושא הזה כשנדבר על רמקולי PA ודרישות ההספק שלהם.

זכרו שמגבר סטריאו מספק שני ערוצים, כאשר כל אחד מהם מסוגל להניע את העומס של הרמקולים שלו. אז אם המגבר שלכם מספק 500 וואט לערוץ, זוג רמקולים עם דירוג של 250 וואט יהיה התאמה טובה. שימו לב שדירוג הפלט של מגברי סטריאו ניתן בדרך כלל לפי ערוץ. דירוג של “2x450W” מציין שהמגבר מייצר עד 450 וואט לכל אחד מערוצי הסטריאו שלו.

מהי פעולה מגשרת?

לחלק מהמגברים יש מצב פעולה מגשרת. המצב הזה, המכונה גם מונו או מונו מגשר, מחובר לשני הערוצים. כלומר, המגבר הופך ליחידה מונופנית חד ערוצית בעלת הספק גבוה יותר, למרות ששני הערוצים בשימוש.

מה הקטע של Ohms (אוהם)?

פרט אחד במפרטים שאתם ממש רוצים לבדוק הוא דירוג ה-Ohms. Ohms הם יחידת מידה עבור העכבה או ההתנגדות בציוד.

כדי להבין מהי “עכבה”, דמיינו לעצמכם צינור סתום עם שסתום שמאט את זרימת המים. אם אתם רוצים שייצאו עוד מים, עליכם להגדיל את כמות המים בברז כדי להגביר את לחץ המים.

ובכן, כשמדובר בחשמל, השסתום הזה הוא העכבה (נמדדת ב-Ohms) ולחץ הברז הוא המתח. כך, ציוד עם עכבה נמוכה מאפשר לחשמל לזרום בקלות בעוד שציוד עם עכבה גבוהה יותר דורש יותר מתח כדי לגרום לחשמל לזרום.

חשוב שדירוג העכבה של המגבר שלכם יתאים לזה של הרמקולים. אם זה לא מתאים, יש דרכים בהן תוכלו לעבוד עם הציוד שלכם כדי לגרום לזה להתאים. כלומר, אתם יכולים לשנות את העכבה של הרמקולים שלכם על ידי חיווט שלהם בטור או במקביל. (נדבר על אפשרויות חיווט רמקולים בהמשך). עם זאת, ההימור הכי בטוח שלכם הוא קניית מגברים ורמקולים מתאימים, במיוחד אם אינכם מתכוונים להרחיב את המערכת שלכם.

רוב מגברי ה-PA נועדו להתמודד עם רמקולים בדירוג של 4 או 8 Ohms , כאשר חלקם יכולים לעמוד גם בעומסים של 2 ו-16 Ohm. כשתקראו מפרטים של מגברים, אתם תבחינו שדירוג ההספק יורד ככל שהעכבה של הרמקול עולה.

מיקסרים לסאונד חי

לפני שמגבירים את האותות האקלטרוניים מהמיקרופונים ומכלי הנגינה ומנתבים אותם לרמקולים ולמוניטורים של מערכת ההגברה, צריך לאזן, לעבד ולמקסס אותם יחד. כאן נכנס המיקסר לתמונה.

מיקסרים נעים מיחידות פשוטות של 4 ערוצים ועד לקונסולות גדולות עם מאות ערוצים. ערוץ הוא למעשה נתיב של אות. מיקסר עם ערוצים רבים מאפשר לחבר ולנתב יותר דברים דרכו.

ערוצים מתוכננים בדרך כלל לקבל מיקרופונים/מכשירים בלבל של line כגון מגברים, קדם מגברים או מעבדי אותות. (מיקרופונים וכלי נגינה או גיטרות ובס מוציאים אותות אלקטרוניים עם לבל נמוך בהרבה מאשר מכשירים בלבל של line).

אותות השמע במיקסר מוקצים לערוצים נפרדים ולכן אחת השאלות הראשונות שיש לשאול כדי לצמצם את האפשרויות בבחירת המיקסר היא – “כמה ערוצים צריך?”. באופן כללי, תרצו לוודא שיש לכם יותר ערוצים ממה שאתם חושבים שתצטרכו. לכן, חשוב לבנות מלאי של מה אתם מתכוונים להגביר ולוודא שיש לכם מספיק כניסות ויציאות עם אפשרות להרחבה עתידית של מערכת ההגברה שלכם.

לדוגמה, אם אתם מחברים להקת רוק או פופ סטנדרטית עם חמישה נגנים, האינסטינקט שלכם ישלח אתכם לבחור במיקסר עם 8 ערוצים. אחרי הכול, הוא יאפשר לכם לחבר חמישה כלי נגינה ולהשאיר מקומות פנויים. עם זאת, ברגע שתחברו את הכניסות לכל מה שאתם צריכים בשביל הלהקה, תגלו ש-8 הערוצים שלכם לא עושים את העבודה.

עם להקה של חמישה נגנים, הסידור עשוי להיראות בערך כך: מיקרופון אחד לשירה מובילה ואחד לגיבוי (שני ערוצים), מיקרופון אחד למגבר הגיטרה, אחד למגבר הבס ולפחות כניסה אחת ישירה בשביל סינתיסייזרים (שלושה ערוצים). מכאן, יש את מערכת התופים, עם חיבורי המיקרופונים שלה. עם שני מיקרופונים עיליים למצלתיים, מיקרופון על כל טום, הסנר והבייסדראם, הגעתם לשבעה מיקרופונים לפחות למערכת תופים מלאה.

כך, הגעתם ל-12 ערוצים, כך שתרצו דגם עם לפחות 16 ערוצים שישאיר לכם מקום להתרחב.

הכרות עם המיקסר

ללמוד להשתמש במיקסר עשוי להיראות בהתחלה כמו משימה מרתיעה, עם כל הכפתורים והפיידרים. אבל זכרו שלכל הערוצים יש את אותם הבקרים. ברגע שתלמדו איך לשלוט בערוץ אחד, תדעו לשלוט בכולם.

כל ערוץ במיקסר הוא מונו או סטריאו עם חיבור XLR, “1/4 או RCA. (חלק מהכניסות נועדו לקבל גם חיבורי XLR ממיקרופונים וגם כניסות “1/4).

רצועת ערוצים (Strip) היא קבוצת מעגלים ופקדים שמתפקדים יחד בערוץ מיקסר נתון כדי להשפיע על אותות השמע שעוברים דרכו. אלה בדרך כלל כוללים:

  • שקע כניסה המחבר מיקרופון, כלי נגינה חיצוני ועוד למיקסר. כניסות XLR מאוזנות למזעור רעשים והפרעות. כניסות נוספות המקבלות RCA או מחברי TRS “1/4. חלקן מקבלות גם XLR ו-“1/4.
  • קדם מגבר למיקרופון שמגביר את אות המיקרופון החלש יחסית ומרים אותו לעוצמת Line.
  • אקולייזר, המכוונן את תגובת התדרים של האות בשלושה תחומי תדרים או יותר.
  • עיבוד דינמיקה שעשוי לכלול קומפרסיה או גייטינג (יפורט בהמשך).
  • Routing המכוון את האות לשאר ה-Buses של המיקסר ולמכשירים חיצוניים
  • שליטה בפאנינג לאיזון בין שמאל וימין
  • פיידר המחליק לאורך רצועה כדי לשלוט ברמת הקלט או הפלט של ערוץ
  • מד או תצוגת אור המראה ויזואלית את הפלט של כל ערוץ

מיקסר מאקי

קבלת שליטה רבה יותר מהמיקסר

אם אתם רוצים את היכולת לבצע התאמות מהירות למיקס שלכם במהלך הופעה חיה מבלי להוציא דברים מאיזון, חפשו מיקסרים שמציעים מספר Buses.

בעיקרון, ברגע שהלבלים של כל ערוץ מוגדרים, האותות משולבים לתוך המיקס הראשי או לתוך תת-מיקסים שניתן לשייך ל-Buses. ניתן להמחיש Buses כצמתים מעגליים שבהם נפגשים הפלטים ממספר ערוצים. כל ערוץ במיקסר מנתב את האותות שלו ל-Bus או לקבוצת Buses מסוימים. ה-Buses מאפשרים לכוונן את האותות כקבוצה לפני שהם נשלחים למיקס הסופי ויוצאים לרמקולים. כך, למשל, ניתן בקלות לבצע התאמות לכל השירות או לכל התופים באמצעות פיידר קבוצתי אחד. ה-Buses האלה, הידועים גם כשליחות עזר, יכולים לשמש גם לניתוב מיקסים לאוזניות, למעבדי אפקטים חיצוניים, לרמקולי מוניטור או למוניטורי in-ear.

בנוסף, ניתן לבצע שיפורים נוספים באמצעות ה-Buses. לדוגמה, למיקסרים בעלי שני Buses יש בדרך כלל שליטה בפאנינג לשליחת אות ל-Bus הימני או השמאלי וכך מתקבל פלט סטריאו. בנוסף, לעתים יהיו נקודות Insert בהן תוכלו להחיל אפקטים על ה-Buses לפני המיקס הסופי.

מיקסר דיגיטלי בן 1 ערוצים, דגם X AIR18 מבית ברינגר

מיקסר דיגיטלי מול אנלוגי

בכל הנוגע לשינויים מידיים בניתוב האותות, דינמיקת אותות גמישה ורחבה ומגוון מדהים של אפשרויות אפקטים, קשה לנצח מיקסר דיגיטלי. בלחיצת כפתור, אפשר להפעיל ניתוב ואפקטים מתוכנתים מראש שגם התמנון עם הידיים הזריזות והארוכות בעולם לא יכול היה להפעיל במיקסר אנלוגי!

חלק מהמיקסרים הדיגיטליים תואמים לתוספי תוכנה שמרחיבים את יכולות עיצוב הסאונד שלהם אף יותר. לאחרונה, מיקסרים דיגיטליים רבים הוסיפו תאימות למכשירים ניידים, המאפשרים הפעלה באמצעות מחשב נייד, סמארטפון או טאבלט.

מיקסרים דיגיטליים יכולים גם לעקוב אחר פידבקים מפחידים ולמנוע את הצליל הכואב שלהם עוד לפני שהם מתחילים. תכונה נחמדה נוספת היא גייטינג אוטומטי שמשתיק ערוצים שלא עובר דרכם שום אות, או שהאות שעובר דרכם זניח.

אחד היתרונות העצומים של מיקסרים דיגיטליים הוא היכולת שלהם לשמור ולזכור מיקסים. רבים משתמשים בדיסק און קי או בזיכרון פנימי כדי לשמור הגדרות מהופעות קודמות. זה הופך את ההקמה באולם לזריזה וקלילה. גם באולם חדש, שליפת מיקסים מאולמות דומים יכולה לחסוך זמן רב בבדיקות השמע. חלק מהמיקסרים הדיגיטליים מאפשרים לתכנת מראש באמצעות מחשב נייד, כך שכשאתם מגיעים להופעה נדרש רק כוונון עדין של הסאונד. בנוסף, ישנם מיקסרים דיגיטליים מתקדמים שמגיעים עם פיידרים ממונעים המגיבים לתצורות שמורות.

לרבות שאחיהם הדיגיטליים רב-תכליתיים יותר, מיקסרים אנלוגיים נותרו פופולריים בשל העלות הנמוכה יותר שלהם וקלות השימוש בהם. מכיוון שהפונקציות שלהם נשלטות על ידי כפתורים, פיידים ומתגים פיזיים, ההפעלה שלהם יכולה להיות קצת יותר אינטואיטיבית מאשר קונסולות דיגיטליות. החיסרון של ההסתמכות שלהם בבקרות פיזיות היא הגודל שלהם – מה שיכול להקשות בבמות צפופות. עבור רבים, ניתוב האות והחומרה של המיקסר האנלוגי קלים יותר לתפיסה במבט חטוף מכיוון שהכול קיים פיזית ולא מוסתר בתפריטים כמו במסכים של המיקסר הדיגיטלי.

גם המיקסרים האנלוגיים וגם הדיגיטליים מסוגלים לייצר סאונד באיכות גבוהה במיוחד. האיכות והעיצוב של המעגלים האלקטרוניים שלהם (בייחוד קדם המגברים של המיקרופונים), והממיר מאנלוגי לדיגיטלי (ADC) במקרה של מיקסר דיגיטלי, הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על איכות השמע. רוב מהנדסי הסאונד מסכימים כי מיקרופונים ורמקולים עם מידת הצבע והעיוות הגבוהה ביותר הם המחסומים הכי גדולים לאמינות מוחלטת של השמע. עם זאת, קדם מגברים של מיקרופונים המעוצבים כך שהם מגבירים את פלט המיקרופון מבלי להוסיף צבע או עיוות הם קריטיים להגעה לסאונד טוב. מעגלים ורכיבים איכותיים בשלבי ההגברה ובניתוב האותות של המיקסר ימזערו את הרעש שקשה למנוע במיקסרים אנלוגיים.

מיקסר מוגבר או לא מוגבר?

ההבדל בין מיקסר מוגבר לבין לא מוגבר טמון בכך שמיקסר שאינו מוגבר דורש מגבר נפרד אחד או יותר, בעוד שמיקסר מוגבר מגיע עם הגברה מובנית.

לרוב, קל יותר להוביל ולהתקין מיקסרים מוגברים ולעתים הם גם זולים יותר. מצד שני, חלקם מציעים פחות הספק מאשר מגברים עצמאיים, כך שסביר להניח שהם לא יעבדו טוב במקומות גדולים יותר. כפי שצוין קודם, מיקסרים מוגברים לרוב מציעים שליטה פחות מתוחכמת וכוונון עדין יותר של הסאונד מאשר מיקסרים ללא הגברה.

בתמונה: מיקסר קומפקטי מוגבר

בנוסף, רכישת מיקסר מוגבר עשויה להיות פחות משתלמת בטווח הארוך אם אתם מתכננים לבצע שדרוגים למערכת ההגברה שלכם בהדרגה. הסיבה לכך היא שתצטרכו להחליף גם את המיקסר וגם את המגבר כשתרצו לשדרג כל אחד מהרכיבים שלכם.

האם נדרש עוד מיקסר בשביל המוניטורינג?

בנוסף למיקס הראשי והחזיתי (FOH), תרצו שמערכת ההגברה שלכם תטפל גם במוניטורינג כך שהמבצעים יוכלו לשמוע את עצמם. לצורך כך, יש לכם כמה אפשרויות.

לעתים קרובות, מיקסר יחיד ישמש ליצירת המיקס הראשי והמיקסים האישיים שכל מבצע צריך לשמוע דרך המוניטורים. המיקסים האלה יצטרכו לעמוד בדרישות השונות של כל נגן, בהתאם למה שכל אחד מהם צריך לשמוע.

מיקסים של מוניטורים מועברים בדרך כלל באמצעות חיבורי שליחות ה-Aux במיקסר. כדי להבטיח שאתם ושאר המבצעים מקבלים מיקס טוב בהופעה, תרצו לוודא שלמיקסר יש מספיק שליחות AUX לניתוב המיקס של המוניטורים האישיים של כל מבצע.

אפשרות נוספת תהיה להחזיק מיקסר משני המוקדש למוניטורינג. כמובן, מדובר בהשקעה נוספת, אבל יכול להיות שאיכות השמע שתועבר למבצעים תהיה שווה את ההוצאה.

עיבוד אותות (אפקטים)

בעוד שמערכות הגברה ומיקסרים רבים מגיעים כיום עם אפקטים מובנים, ציוד חיצוני לעיבוד האותות יוכל לעזור להוסיף סחף וברק לסאונד שלכם. אומנם הם לא חיוניים לכל המצבים, אך עיבוד אותות ואפקטים כמו קומפרסיה, לימיטינג, ריברב ודיליי יכולים להוסיף עניין קולי לסאונד שלכם, כך שהם יכולים להיות שווים את המחיר שלהם.

להלן כמה אפקטים בסיסיים וכלי עיבוד אותות שיכולים לשפר את מערכת ההגברה שלכם:

קומפרסיה ולימיטינג

קומפרסיה, כפי ששמה מרמז, דוחסת את הדינמיקה הכוללת של אות השמע ומגבילה את השונות בין הצלילים החזקים והחלשים ביותר. היא מחליקה את הסאונד שלכם ומגנה על הציוד בכך שהיא מסייעת למנוע נזקים שנגרמים מקליפינג – תופעה הנובעת מכניסת יתר של המגבר לדיסטורשן (עיוות) ויכולה להרוס רמקולים. קומפרסורים המעוצבים היטב לא רק מונעים את עיוות האות, אלא מוסיפים לצליל שלכם יציבות נעימה.

הלימיטר, כלי דומה לקומפרסור, מונע מהרמקולים והאוזניים שלכם מלהתפוצץ על ידי הגבלת הפיקים של המוזיקה. הלימיטר מאפשר לקומפרסיה להתרחש רק מעל סף שהוגדר, כאשר יחס הקומפרסיה יכול להיות גבוה במיוחד. זה מונע קליפינג, עיוותים ובעיות נוספות.

ריברב ודיליי

ריברב (הדהוד) הוא אפקט שהופך צלילים לעשירים יותר, כאשר הם נשמעים כאילו הם מוחזרים ממשטחים. ריברב מוסיף עומק ומימד, בדיוק כפי שהקול שלכם נשמע טוב יותר כשאתם שרים במקלחת. המשטחים הקשיחים והרפלקטיביים מוסיפים “מרחב” וסחף לביצועים הווקאליים שלכם. הפרמטרים המתכווננים ביחידת הריברב מאפשרים לכם לשלוט בהחזרים האלה כדי לדמות סביבות אקוסטיות שונות.

דיליי הוא הד אחד או יותר עם מרווח מובהק יותר בין תחילת הצליל המקורי לבין ההחזרִ שלו. ישנה חזרה ברורה יותר על הצליל המקורי (מילים חלקיות, משפטים מוזיקליים וכולי) וירידה של עוצמת החזרות עם הזמן. דיליי הוא האפקט שאתם שומעים כשאתם צועקים לתוך קניון גדול: הקול שלכם חוזר אליכם בגלים שהולכים ומתמעטים.

 

אקולייזרים

רוב המיקסרים כוללים אזור של EQ (אקולייזר). בקרי האקולייזר הפשוטים ביותר של המיקסר דומים לאלה שנמצאים במכשירי אלקטרוניקה ובדרך כלל אחראיים על העלאה או הורדה של התדרים הנמוכים, הבינוניים והגבוהים. מיקסרים מתקדמים יותר מציעים כוונון עדין יותר של התדרים שבציוד הגברה שלכם.

התפקיד החשוב של האקולייזר הוא לאזן את הצלילים שלכם על ידי כך שהוא מאפשר לכם להגביר או לחתוך את התדרים הגבוהים, הנמוכים והבינוניים כדי לשפר את השמע הכללי. האקולייזר משנה את תגובת התדרים של האות על ידי הגדלה (הגברה) או הקטנה (החלשה) של טווחי תדרים נבחרים. EQ יכול גם לעזור במאבק בפידבקים, בכך שהוא מאפשר לכם לאתר ולהפחית את העוצמה של התדרים שבהם הוא מתרחש.

מעגלי ה-EQ המובנים במיקסר שלכם עשויים להתאים לכוונון עדין של השמע הכללי שלכם. אבל עבור שימושים תובעניים יותר, סביר להניח שאקולייזר עצמאי יעשה עבודה טובה יותר.

סוגי אקולייזרים

ישנם שלושה סוגי אקולייזרים נפוצים במערכות הגברה:

EQ פרמטרי: אקולייזרים פרמטריים נותנים לכם את הגמישות הגדולה ביותר בעיצוב השמע, אך הם גם מאתגרים יותר לשימוש. שלא כמו אקולייזרים גרפיים המאפשרים לכם להגדיר רק את כמות ההגברה והחיתוך, EQ פרמטריים מעניקים לכם את האפשרותלהגביר את ההגבר, התדר המרכזי ורוחב הפס של תדר נתון. טווח רוחב הפס מכונה גם Q factor. EQ פרמטרי שולט על החיתוך היחסי או הגברת האות מעל ומתחת לתדר המרכזי. אם מתרגלים מספיק ולומדים לשלוט בו, אקולייזר פרמטרי הוא כלי חזק וגמיש שיכול לעזור לכלי נגינה או לקולות מסוימים לחתוך דרך המיקס הכולל או לייצר צליל גדול ומלא.

EQ חצי פרמטרי: אקולייזר מהסוג הזה פועל כמו EQ  פרמטרי, אולם כאן היצרן מגדיר את רוחב הפס ולא ניתן לכוונן אותו. היחידות האלה מפשטות מעט את הפעולה, אך מתפשרות על הפונקציונליות.

EQ גרפי: אקולייזרים גרפיים מספקים יותר גמישות ושליטה מאשר בקרות פשוטות של שניים או שלושה פסים, והם די קלים לשימוש. אקולייזר גרפי הוא קבוצה של פילטרים לרוחבי פס המחלקים את ספקטרום השמע ל-30 פסים או יותר, המאפשרים לכם לשלוט בכמות ההגברה או החיתוך בטווחי תדרים צרים בהרבה. השפעת האקולייזר, הנשלטת בדרך כלל על ידי סליידרים, מתוארת בצורה גרפית על ידי מיקומי הסליידרים – לכן, הוא מכונה אקולייזר “גרפי”. קלות השימוש שמציעים אקולייזרים גרפיים נובעת בעיקר מהיכולת לדמיין בקלות כיצד האקולייזר משפיע על אות השמע הכולל פשוט על ידי מבט בפיידרים.

אקולייזרים גרפיים נהרים לחיזק השמע ול”כוונון” חללים – התאמת קווי המתאר של הסאונד שלכם כך שהם יתאימו לסביבה. לדוגמה, אם אתם מופיעים בחלל שמייצר הרבה אטימות בסאונד, אתם יכולים לחתוך את התדרים הנמוכים יותר שתורמים לבעיה. אקולייזרים גרפיים מאפשרים לכם להפיק צליל עקבי בכל מקום שתהיו בו.

מה גורם לפידבקים במערכת הגברה ?

הרעש הנורא הזה הוא תוצאה של לולאת פידבק. זה קורה לרוב כאשר הצליל שלכם עובר מהמיקרופון למיקסר, למגבר, למוניטורים ובחזרה למיקרופון. במקום רק להגביר את האות, כפי שאתם עשויים לחשוב, תדרי הצליל האלה המועצמים על ידי הלולאה יוגברו מאות פעמים בשבריר שנייה, מה שיגרום לרעש הצווח והמיילל הידוע כפידבק.

בנוסף, תדרים מהדהדים בחלל יכולים לייצר פידבק. חלק מהחללים נוטים להדגיש יתר על המידה תדרים מסוימים, ואם הם במקרה נמצאים בטווח של השירה או הגיטרה שלכם (מה שקורה לעתים קרובות), תהיה לכם בעיה. גם כלי נגינה מסוימים כמו גיטרות אקוסטיות סובלים מאותה הבעיה.

קרוסאוברים ומערכות ניהול רמקולים

ניתן לשלוט בטווח הרחב של התדרים המיוצר בביצועים שלכם אם הוא מחולק לטווחי תדרים ונשלח לרמקולים הספציפיים שנועדו להתמודד עם אותם תדרים. ניתתן לשלב רמקולים (או דרייברים) כאלו במארש רמקולים אחד (המכונה רמקולים בעלי טווח מלא) או ביחידות נפרדות. תפקיד הקרוסאובר הוא ניתוב התדרים הללו לרמקולים השונים. קרוסאוברים דו-כיווניים מחלקים את האות שלכם לתדרים גבוהים ונמוכים, וקרוסאוברים תלת-כיווניים מחלקים אותו לתדרים גבוהים, בינוניים ונמוכים, הנשלחים כל אחד לדרייבר המיועד לו. התדרים הגבוהים נשלחים לטוויטרים, הנמוכים נשלחים לוופרים והבינוניים נשלחים לדרייברים של טווחי הביניים.

מה ההבדל בין קרוסאובר אקטיבי לפסיבי?

אם הקרוסאובר מובנה במארז הרמקול בעל הטווח המלא שלכם, מדובר בקרוסאובר פסיבי (בדגמים מסוימים ניתן לעקוף אותו אם תחליטו להשתמש בקרוסאובר אקטיבי). הקרוסאובר מופעל כאשר האות עובר דרכו באמצעות משרנים וקבלים המחלקים ושולחים את האות לדרייברים המתאימים ברמקולים. המשרן מגיב לתדרים נמוכים ושולח אותם לוופר, בעוד שהקבל קולט תדרים גבוהים ושולח אותם לטוויטר. קרוסאובר לטווח הביניים משתמש בקבל ובמשרן (המכונה Band-pass filter) להגדרת נקודות חיתוך עליונות ותחתונות כדי לשלוח את האות לדרייבר של הטווח הבינוני.

קרוסאוברים אקטיביים ממוקמים לפני המגברים ומפצלים את האות כדי לשלוח כל טווח תדרים למגבר משלו. קל יותר להתאים את טווחי התדרים הנשלחים לכל דרייבר עם קרוסאובר אקטיבי. אם הקרוסאובר האקטיבי מפצל את האות בין שני מגברים, זה מכונה Biamping, ואם לשלושה – Triamping.

מהם היתרונות של מערכת ניהול רמקולים?

מערכות ניהול רמקולים נועדו להיות כל מה שאתם צריכים בין המיקסר לרמקולים שלכם. תכונות כמו EQ אוטומטי, מחולל רעש ורוד, קרוסאובר, לימיטינג, קומפרסיה וכולי, יכולות להקל רבות על בדיקות השמע, בקרת הפידבקים והגדרת הלבלים. המערכות האלו, המשמשות בדרך כלל מקצוענים ומערכות לטורים גדולים, הולכות ונעשות נפוצות יותר.

רמקולי PA 

ברגע שהמיקסר, ציוד עיבוד האותות והמגבר עיצבו את אותות השמע שלכם, תפקיד הרמקולים הוא להפוך את האותות האלה לגלי קול פיזיים בחזרה. הרמקולים מפשרים מחדש את האות על ידי שימוש במתח מהמגבר כדי להזיז את הקונוסים שלהם קדימה ואחורה, וכך מייצרים את גלי הקול שמגיעים לאוזני הקהל.

אולי מיותר לציין, אבל לרמקולים יש תפקיד קריטי באספקת צליל איכותי לקהל, וזה תחום שבו ציוד איכותי יכול לעשות הבדל משמעותי.

כמו עם מגברים, גודל האולם שבו אתם מנגנים יעזור לכם להחליט על הטיפול בהספק (וואט) ובגודל הרמקולים הדרוש. לדוגמה, הופעות קטנות יותר, כנסים והרצאות עשויים לדרוש כ-300-500 וואט, בעוד להקות ודיג’יים ניידים עשויים להזדקק ל-500-1,000 וואט, או אפילו יותר, תלוי באולמות שבהם הם מופיעים.

בבחירת רמקולי PA, היתרונות העיקריים שצריך לקחת בחשבון הם ניידות מול ביצועים. בעוד מארזי רמקולים בטווח מלא המכילים וופר, דרייבר ל-Mid-range וטוויטר ניידים יותר וקלים יותר להתקנה, לרוב הם לא יספקו את אותם הביצועים של מערכי רמקולים מתקדמים יותר.

אילו רמקולים בודדים יש?

רמקולים נועדו לשחזר טווחי תדרים ספציפיים. מה שנקרא מארזי רמקולים “בטווח מלא” מכילים בדרך כלל וופר וטוויטר ומכונים מערכת דו-כיוונית. חלק ממארזי רמקולי ה-PA כוללים גם דרייבר ל-Mid-range ומכונים מערכות תלת-כיווניות.

להלן סוגי הרמקולים הבודדים והמאפיינים שלהם במערכות PA:

  • וופר: מייצר תדרים נמוכים, לרוב עם דרייבר קונוס של “10-“18
    • טווח תדרים: עד 500 הרץ בדרך כלל
  • טווח ביניים (Mid-range): מייצר תדרי Mid, לעתים עם דרייבר קונוס של “5-“12 ולעתים עם דרייבר דחיסה של “2.5-“4.
    • טווח תדרים: 200-3,000 הרץ בדרך כלל
  • טוויטר: מייצר תדרים גבוהים עם דרייבר קונוס של “1-“4 או דרייבר דחיסה של “1-“4
    • טווח תדרים: 2,000-20,000 הרץ בדרך כלל
  • סאבוופרים: מייצר את התדרים הנמוכים ביותר עם דרייבר קונוס של “15-“24
    • טווח תדרים: לעתים רחוקות מעל 300 הרץ ועד 30 הרץ ומטה

האם כדאי לי לקנות רמקולים מוגברים (אקטיביים) או לא מוגברים (פסיביים)?

למי שרוצה להימנע מרכישת מגבר ייעודי אחד או יותר למערכות ההגברה שלו, רמקולים מוגברים הם אפשרות פופולרית המשלבת מגברים ישירות במארזים שלהם. שימוש ברמקולי PA מוגברים מאפשרם להשתמש גם במיקסר שאינו מוגבר. רמקולים מוגברים הם אפשרות מצוינת למוזיקאים שמנגנים במועדונים קטנים יותר ובמקומות אחרים. הם מציעים ניידות רבה יותר ומסייעים להקטין בעיות בהקמה.

הפשרה היא שרמקולים מוגברים מספקים פחות גמישות ושליטה על מערכת הגברה מאשר הפרדת המגבר מהרמקולים. בדרך כלל, מערכות הרמקולים הגדולות ביותר המיועדות למרחבי ביצועים גדולים יותר אינן מוגברות. לכן, מהנדסי סאונד מקצועיים רבים מעדיפים רמקולים פסיביים שניתן להקים ולהציב כדי לייעל את הסאונד שלהם במקומות ספציפיים.

האם עליי להוסיף סאבוופר?

סאבוופרים הם הרמקולים הגדולים המטפלים בתדרי הבס הנמוכים ביותר. הם אינם מובנים במארזים מלאים, הן בשל גודלם והן בשל הנזק שהרעידות החזקות שלהם עלולות לגרום לרכיבים אחרים.

הוספת סאבוופר כמובן תפגע בניידות של מערכת ההגברה שלכם. אלא כם תבחרו בסאבוופר מוגבר, תצטרכו גם מגבר שמסוגל לספק את ההספר הנדרש על ידי סאבים זוללי חשמל. סביר להניח שלהקות שמנגנות רוק כבד, מטאל, רגאיי, היפ-הופ וסגנונות אחרים הנשענים על צלילי בס ותופים חזקים ירצו לכלול סאבוופר.

 

רמקולי מוניטור

מוזיקאים צריכים להיות מסוגלים לשמוע את עצמם ומבצעים אחרים בבירור כדי להישמע במיטבם, לכן מוניטור הבמה הוא חיוני. בעוד שמוניטורי רצפה יכולים לגרום לפידבקים ולהגביר את הסיכון לנזקי שמיעה, מבצעים רבים מעדיפים אותם על פני מוניטורי In-ear מכיוון שהם קלים יותר לשימוש. הרמקולים האלה בדרך כלל מאפשרים למבצעים לשמוע את עצמם וכך הם יכולים לנגן טוב יותר.

מוניטור In-ear

מוניטורים אלחוטיים בתוך האוזן (In-ear) מאפשרים למבצעים לנוע בחופשיות רבה יותר על הבמה ולשמוע מיקס משלהם. הם מבטלים את החשש מפידבקים, נזקי שמיעה ואת העומס שמוניטורי רצפה יוצרים על הבמה.

כיצד חיווט רמקולים במקביל או בטור משפיע על דרישות ה-PA

כאשר אתם מחברים את המגבר או המיקסר המוגברים שלכם לרמקולים, אתם יודעים שצריך להתאים את דירוג ה-Ohms של הציוד. עם זאת, חיווט הרמקולים בטור או במקביל משפיע על הדרישות האלה. לכן, לפני שאתם קונים את הציוד, תצטרכו לדעת איך זה עובד.

מולטי-כבל 16/4 עם 16 ערוצים הנשלחים אל המיקסר ו-4 חזרות מהמיקסר, כאשר השימוש הנפוץ הוא זוג למוניטורי במה וזוג לרמקולים הראשיים שמופנים אל הקהל

חיווט מערכת רמקולים במקביל יקטין את כמות ה-Ohma (ובכך את ההתנגדות). רמקול PA טיפוסי מדורג ב-8 Ohms. אם תחברו שני רמקולים במקביל, העכבה תהיה 4 Ohms, אם תחברו שלושה, היא תהיה כ-2.67 Ohms וארבעה יביאו ל-2 Ohms. למרות שדירוג עכבה קטן יותר פירושו שהחשמל זורם בקלות יותר, חלק מהמגברים אינם יכולים להתמודד עם עומס של 2 Ohms, לכן הקפידו לעיין במדריך שלכם לפני חיבור הרמקולים.

חיווט מערכת בטור, לעומת זאת, יגדיל את העכבה על ידי חיבור ה-Ohms ליצירת התנגדות נוספת. לכן, אם תחברו שני רמקולי 8 Ohms בטור, העומס יהיה 16 Ohms. אם יש לכם כמה רמקולים זהים עם עכבה נמוכה יותר ממה שהמגבר יכול להכיל, מעגל בטור יכול להיות שימושי להעלאת העכבה.

מיקרופונים

כמעט כל מערכת הגברה צריכה מיקרופונים.

ישנם שני סוגי מיקרופונים עיקריים: דינמי וקונדנסר. מיקרופונים דינמיים עמידים, אמינים ונועדו לשימוש על הבמה. לשירה, סביר להניח שתרצו מיקרופון כמו Shure SM58 האגדי.

ה-Shure SM58 הוא אחד מהמיקרופונים הדינמיים הפופולריים ביותר על הבמה הודות למבנה רב העוצמה שלו, ביצועי האודיו הנהדרים והרב-תכליתיות שלו בלכידת כל דבר, משירה ועד מגברי גיטרות.

מיקרופוני קונדנסר נועדו ללכוד יותר דקויות, להתמודד עם רמות לחץ קול (SPL) גבוהות וללכוד Transients מהירים. הם משמשים בדרך כלל להקלטה אך יכולים להיות מושלמים גם לסאונד חי. לעתים קרובות, הם ממוקמים מעל מערכות תופים כדי ללכוד את הצליל של המצלתיים. מיקרופוני קונדנסר דורשים הספק פנטום, אז תצטרכו לוודא שהמיקסר שלכם כולל מספיק כניסות בעלות פנטום.

כדי למזער פידבקים, תרצו גם מיקרופון חד-כיווני (בניגוד ל-Omnidirectional) לשירות ולכלי הנגינה. מיקרופונים חד-כיווניים זמינים עם Cardioid, Supercardioid ו-Hypercardioid. מיקרופונים Cardioid אידיאליים למצבים של סאונד חי בגלל התבנית הרחבה וה”סלחנית” שלהם.

מיקרופון חוטי או אלחוטי?

שאלו את עצמכם כמה תסתובבו על הבמה. האם תהיה השתתפות של הקהל? האם תרדו מהבמה? אם כן, כנראה שתצטרכו מיקרופון אלחוטי.

אם לא, מיקרופונים חוטיים הם עולים פחות וסביר יותר להניח שהם יגיעו עם מארזי מערכות הגברה. כמו כן, אתם יכולים לחבר כמה שהמיקסר שלכם יכול להכיל, ללא סיכון של הפרעות כפי שיכולות להתרחש במערכות אלחוטיות. שימוש במיקרופונים אלחוטיים ובמערכות מוניטורינג In-ear מוסיף גם מורכבות בתהליך ההקמה של המופע שלכם.

כבלים ורכיבים חיוניים אחרים למערכת שמע חיה

כבלים נושאים את אותות השמע דרך מערכת השמע שלכם. יש לבחור אותם בקפידה כדי להבטיח שהסאונד שלכם יישאר נקי מהמקור אל הרמקול.

ברוב המקרים, תזדקקו לכבלי מיקרופון XLR מאוזנים ו/או כבלי TRS (סטריאו) בגודל “1/4 עבור צליל חי, ומחברים לא מאוזנים בגודל “1/4 המשמשים בדרך כלל לכבלים של כלי נגינה. כבלים מאוזנים מבטלים את הרעש מהתאורה וממקורות אלקטרוניים אחרים.

מחברי Speakon החליפו במהירות מחברי “1/4 במערכות רבות בשל היכולת שלהם לנעול את השקע לתקע ובכך למנוע ניתוקים בטעות.

עבור כבלי רמקולים, ככל שגודל המוליך גדול יותר, כך תהיה היכולת לשאת את הזרם הגבוה בהרבה הנדרש להנעת רמקולים. כמו כן, ככל שהשקע עבה יותר, כך הוא יחזיק מעמד טוב יותר. הציבו את המגבר שלכם קרוב ככל האפשר לרמקולים והשתמשו בכבל הקצר ביותר שניתן כדי למקסם את היעילות.

לא ניתן להחליף בין כבלים של כלי נגינה לבין כבלים של רמקולים. כבלי רמקולים לא רק עבים יותר, אלא בנויים אחרת כך שהחלפה ביניהם עלולה לפגום בציוד.

סביר להניח שתרצו גם נחש, שהוא מערכת רב-ערוצית להפצת השמע המאפשרת להפעיל מספר רב של כניסות מהבמה, למשל, למיקסר, מבלי להשתמש בכבלים בודדים רבים.

 

אביזרים חיוניים נוספים ל-PA

אנו ממליצים בחום להשיג טסטר לכבלים. אם המערכת שלכם אינה פועלת כהלכה, טסטר לכבלים יכול לחסוך לכם שעות של ניסיון לפתור בעיות. כמו כן, אנו ממליצים שברגע שתמצאו את הכבל הפגום, תזרקו אותו מיד במקום להכניס אותו לקופסה, כדי שלא ישתמשו בו שוב ושוב וכל פעם יצטרכו לגלות שהוא לא עובד.

ייתכן שתרצו גם מד dB. אולמות רבים דורשים שלא תחרגו מרמת ווליום מסוימת, ומד dB יאפשר לכם לנטר במדויק את עוצמת הקול שלכם.

אם מערכת ההגברה שלכם אינה מותקנת, תצטרכו כמה נרתיקים או תיקים כבדים להובלת הציוד שלכם. נרתיקים ומארזים עמידים ובנויים היטב חיוניים להגנה על הציוד היקר שלכם.

סטנדרים וסוגרים לרמקולים הם אביזר חובה נוסף. הקפידו לרכוש סטנדים יציבים ואמינים, שיהיו חזקים מספיק כדי להחזיק את הציוד שלכם בצורה מאובטחת. בדקו את הכוונון של כל סטנד וודאו שהוא מחזיק את הציוד שלכם בצורה אופטימלית. קראו את המפרט כדי להבטיח שדירוג הסטנדים מאפשר להם להתמודד עם המשקל של הרמקולים שלכם.

גם סטנדרים למיקרופונים הם אביזר חיוני לרוב מערכות ההגברה. תוכלו למצוא מבחר סטנדים למיקרופון שנועדו להצבת מיקרופונים לסולנים, כלי נגינה ורמקולים. בחרו בעיצובים עמידים שימנעו נפילות במהלך המופע.

טיפים וטריקים

להלן כמה טיפים וטריקים שיעזרו לכם להפיק את המרב ממערכת ההגברה שלכם:

  • כשאתם מחברים רמקולים בכל צד של הבמה, הציבו אותם בתצורת קשת כדי להרחיב את פיזור הסאונד, מה שיאפשר לרמקולים לפעול כמו מארז יחיד שמכסה שטח גדול יותר.
  • לעולם אל תשתמשו במרפק שלכם לסלילת כבלים מכיוון שבסופו של דבר זה יפגע בהם. במקום, אספו אותם בצורה של 8.
  • השתמשו בכבלים עם המידה הנכונה. להלן מדדי ההולכה המינימליים המומלצים:
עומס עד ‘100 מעל ‘100
16 ohms 16 gauge 14 gauge
8 ohms 14 gauge 12 gauge
4 ohms 12 gauge 10 gauge
  • אל תשכחו שהמגבר הוא הדבר האחרון שמדליקים כשאתם מדליקים את מערכת ההגברה שלכם והדבר הראשון שמכבים כשאתם מכבים אותה. כך, תמנעו נזק שעלול להיגרם לציוד המחובר ורעש כואב לקהל שלכם.

מה עליי לדעת ברכישת ציוד הגברה?

חשוב לדעת על מה אתם מדברים לפני שאתם מחפשים מערכת הגברה למכירה \ לקנייה! הנה מונחי היסוד שאתם חייבים להכיר.

  • עמידה מתמשכת בהספק: רמת ההספק הממוצעת בה הרמקול יכול לעמוד בטווח הארוך. הנתון הזה ניתן לעתים (באופן שגוי) כעוצמת RMS (ראו RMS להלן).
  • טווח דינמי: ההבדל בין החלקים החזקים והחלשים יותר באות שמע (נמדד בדרך כלל ב-dB).
  • תגובת תדרים: מתייחסת לטווח התדרים שציוד ישחזר במדויק מהקלט לפלט. טווח השמיעה האנושי הוא 20-20,000 הרץ. בעת קריעת תגובות תדרים, המפרט עשוי להתייחס לסיבולת – הרמה המרבית בה הפלט תהיה שונה מהקלט. אם הדבר לא צוין, כנראה שהסיבולת היא סטנדרט של +- 3 dB.
  • עמידה בהספק פיק (Peak): ההספק המיידי המרבי שהרמקול יכול לעמוד בו בטווח קצר. זהו מפרט פחות קריטי מהעמידה המתמשכת בהספק, ולעתים הוא מייצר רושם חיובי יותר למערכות רמקולים.
  • RMS: השורש הריבועי של ממוצע הערכים בריבוע של כל המתחים המידיים על צורת גל. דירוגי ה-RMS של עמידת רמקול בהספק שמרניים למדי. עמידה מתמשכת בהספק לעתים מכונה RMS, אם כי הדבר שגוי מבחינה טכנית.

אם אתם רוצים לרכוש ציוד סאונד והגברה או אתם עובדים בתחום, הכנו לכם מילון מונחים מקיף של כל הנושאים והאלמנטים בעולם הסאונד המקצועי.

תקע “1/4: ידוע גם בתור תקע טלפון. חיבור לא מאוזן באמצעות מחבר כבל טלפון. החיבור הבסיסי ביותר באודיו וגם בציוד סאונד והגברה.

משרעת (Amplitude): עוצמת אות השמע בנקודת זמן נתונה, הנמדדת ב-dB.

הנחתה (Attenuation): אובדן או הפחתה במשרעת של אות.

Auxiliary Bus או Aux Bus: Bus המיועד להעברת אותות שמע בנפרד מה-Bus הראשי. ראו גם Bus

מאוזן: מעגל שמע עם שני מוליכים מסוככים עם קוטביות הפוכה ושווה. חיווט מאוזן מספק העברת שמע נטולת רעש באזורים הרגישים לרעש כמו אולפני הקלטות ואולמות מופעים. דורש קלט/פלט וכבלים מאוזנים.

פס (Band): חלק מספקטרום התדרים.

Biamplification או Biamped: שימוש במגברים נפרדים להנעת וופר וטוויטר ברמקול. לרוב בשילוב עם הגברה אקטיבית, כאשר המגבר מובנה במארז הרמקול.

Board : סלנג לקונסולת המיקסר.

Bus : מעגל חשמלי המעביר אותות שמע ממקור אחד או יותר למקור אחד או יותר. הנתיב שאות שמע עובר במיקסר.

Cardioid  : תבנית קוטבית של מיקרופון בצורת לב האידיאלית לשמע חי.

ערוץ: נתיב יחיד של שמע דרך מיקסר, מערך עיבוד, ערוץ הקלטה או ממשק מחשב.

קליפינג: כאשר הפיקים של גל הקול של האות מנותקים עקב חוסר יכולת של מכשיר אלקטרוני להכיל את הזרם או המתח, מה שגורם לעיוות.

קומפרסיה: הפחתה בהגבר או בטווח הדינמי של אות על ידי קומפרסור. ניתן להשתמש בקומפרסיה כדי ליישר אות שאינו יציב, לעבות צלילים, להאריך את היציבות של גיטרה, לשפר את הסאונד של שירה או לדחוף צלילים מסוימים קדימה במיקס של שיר על ידי הגדלת הלבל הכללי.

קומפרסור: יחידה שמפעילה קופרסיה על אות שמע, בדרך כלל עם פקדים לשליטה של בדיוק מתי וכמה הקומפרסיה מופעלת על האות.

עמידה מתמשכת בהספק: רמת ההספק הממוצעת בה הרמקול יכול לעמוד בטווח הארוך. נתון שמתאר את המקרה הגרוע ביותר ומייצג את ההתחממות המרבית בה סלילי הקול של רמקול יכולים לעמוד.

dB/Decibel : לוגריתם המתאר את היחס בין שתי עוצמות (1/10 מבל – Bel). כמה נקודות התייחסות: שיחה רגילה מגיעה לרמה של 60dB, צלצול טלפון נמצא ב-80dB, צעקות באוזן מגיעות ל-110dB ומנוע סילון בעת המראה מטפס ל-150dB.

דיליי: הד אחד או יותר עם מרווח מובהק יותר בין תחילת הצליל המקורי לבין ההחזרִ והפחתת עוצמת הקול עם הזמן.

טווח דינמי: ההפרש בין החלקים החזקים והחלשים יותר באות שמע (נמדד בדרך כלל ב-dB). ראו גם SPL (רמת לחץ הקול).

Enhancer : מכונה גם Exciter. מעבד אותות המשתמש בניתוח תדרים, קומפרסיה, EQ ופילטרים כדי להוסיף ברק לסאונד. משמש לעתים קרובות להבאת היבטים מסוימים של שיר קדימה במיקס.

אקולייזר (EQ): קיצור של Equalization. מתייחס בדרך כלל למעגל אקולייזר המספק שליטה על תגובת התדרים של אות שמע שעובר דרכו. יכול לשמש לעיצוב צלילים רצויים או לחיתוך צלילים לא רצויים בתוך אות שמע.

Exciter : מכונה גם Enhancer. מעבד אותות המשתמש בניתוח תדרים, קומפרסיה, EQ ופילטרים כדי להוסיף ברק לסאונד. משמש לעתים קרובות להבאת היבטים מסוימים של שיר קדימה במיקס, בעיקר במאסטרינג.

פיידר: ידית הזזה באמצעותה מכווננים בדרך כלל לבלים. בעלת אותה הפונקציה של פקדים מבוססי כפתורים אך היא מספקת תגובה חלקה יותר, שליטה מכווננת יותר ומשוב ויזואלי.

פילטר: מעגל שמע שמנמיך את עוצמת התדרים מחוץ לטווח מוגדר מראש.

תדר: קצב השונות של גל או אות.

טווח תדרים: קבוצת התדרים בה מכשיר אודיו מסוגל לטפל בצורה מדויקת. משתמש במפרט של 20-20,000 הרץ למשל.

תגובת תדרים: מתייחסת לטווח התדרים שציוד ישחזר במדויק מהקלט לפלט. אדם ממוצע יכול לשמוע תדרים שבין 20-20,000 הרץ. בעת קריעת תגובות תדרים, המפרט עשוי להתייחס לסיבולת – הרמה המרבית בה הפלט תהיה שונה מהקלט. אם הדבר לא צוין, כנראה שהסיבולת היא סטנדרט של +- 3 dB. הנתון (20Hz-20kHz ±3dB) פירושו שעבור אות כניסה נתון, טווח התדרים המצוין (20Hz-2kHz) יפיק פלט בטווח העוצמות המצוין (±3dB). למשל, תגובת התדרים של מיקרופון Shure SM57 מותאמת לווקאל ונמצאת ב-50-15,000 הרץ.

הגבר (Gain): הגבר של מערכת ההגברה הנמצא בכל ערוץ במיקסר.

הגבר לפני פידבק: רמת הווליום שניתן להגיע עליה לפני שמתרחש פידבק.

 Headroom: ההפרש בין האות הגבוה ביותר האפשרי ללא עיוות לבין הלבל הממוצע של האות דרך מערכת.

הרץ (Hz): תדירות במחזורים לשנייה.

Hi-Z : קיצור לעכבה גבוהה. Z הוא קיצור פופולרי לעכבה, ו-Hi הוא פשוט קיצור של High (גבוה). בדרך כלל הכוונה היא לכניסת Line של “1/4 עם עכבה גבוהה, בדרך כלל כמה אלפי Ohms או יותר. ניתן לרוב ככניסה במיקסר, Multitrack או ממשק אודיו למחשב עבור גיטרה או גיטרה בס.

Hypercardioid : מיקרופון עם עקומת קוטביות צרה אף יותר משל Supercardioid, לדחייה הגדולה ביותר מצד לצד של מקורות שמע לא רצויים.

I/O : קיצור של כניסות/יציאות.

עכבה: ההתנגדות של מעגל לזרימת זרם חילופין, נמדדת ב-Ohms. באודיו, עכבה מסווגת בדרך כלל כנמוה או גבוהה ולעתים קרובות מכונה Hi-Z או Lo-Z.

חוק הריבוע ההפוך: הקשר המתמטי של עוצמת האות והמרחק, כאשר עוצמת האות פרופורציונלית הפוכה לריבוע המרחק.

לבל (Level): משרעת/עוצמה של אות.

לימיטר: מעבד אותות השולט בדינמיקה של אות שמע. פועל באופן דומה לקומפרסור ולעתים קרובות נעשה בו שימוש דומה, אך הלימיטר קובע סף רמת פלט מוחלט ומונע מכל אות שנכנס לעבור את הסף הזה.

מיקס: תהליך השימוש במיקסר, חומרה או תוכנה, כדי לכוונן את הלבלים וה-EQ של מופע או של הקלטה במאמץ לשפר ולאזן את השמע כך שיהיה נעים ויישמע טוב. מיקסר הוא חלק אינטרגלי מכל ציוד הגברה בכל צורה שהיא.

רעש: צליל לא רצוי שנכנס לאות שמע על ידי ציוד אלקטרוני אחר או על ידי הגבר מוגזם. כולל זמזומים, שריקות והפרעות.

Ohm  : מדד ההתנגדות החשמלית במעגל כאשר אמפר אחד של זרם זורם עם וולט אחד ומופעל על המעגל.

Omnidirectiona: l עקומת קוטביות הקולטת צליל מכל הכיוונים.

עמידה בהספק פיק (Peak): ההספק המיידי המרבי שהרמקול יכול לעמוד בו בטווח קצר.

עוצמת פנטום: מתח DC של בדרך כלל 12-48 וולט המופעל על כניסת מיקרופון XLR להנעת מיקרופוני קונדנסר. לעתים קרובות מיקסרים, קדם מגברים וממשקי שמע מגיעים עם עוצמת פנטום מובנית. ישנם גם ספקי עוצמת פנטום חיצוניים.

תקע טלפון: ידוע גם כתקע “1/4. חיבור לא מאוזן באמצעות מחבר כבל טלפון. החיבור הבסיסי ביותר באודיו

מחולל רעש ורוד: משמיע צליל של מעין מפל מים שוצף, שנועד לשחזר את כל הצלילים שיעברו במערכת שלכם במהלך כל הופעה על ידי מתן אנרגיה שווה לכל אוקטבה של כל תדרי השמע. מחולל הרעש הוורוד, המשמש לבדיקת ה-PA לפני המופע, מובנה בחלק מהמיקסרים.

עקומת קוטביות תגובה: ייצוגים גרפיים של קוטביות המיקרופון.

מגבר: מכשיר שמגביר את העוצמה של אות שמע על ידי התאמת הקלט לפלט של ספק הכוח. בסאונד חי, מגברים משמשים להגברת האות המעובד והממוקסס בכך שהם מעניקים הספק לרמקולים.

מווסת עוצמה: מכשיר אלקטרוני שיושב בין שקע בקיר לציוד אלקטרוני ומספק הגנה מפני קפיצות וגלי מתח. בדרך כלל, מווסתים מעניקים גם מעין סינון רעשים נגד הפרעת אותות אלקטרוניים.

מחבר RCA: החיבור הזה, המכונה תקע פונו, זכה לפופולריות עם תאגיד RCA וכך גם קיבל את כינויו. מגיע בזוגות סטריאו ונפוץ יותר בציוד שמע לצרכן.

ריברב: סדרה של החזרי צליל מרובים המרחיבים את האימפקט של הצליל המקורי. בטבע, הדבר נגרם מצליל שמתרחש בחלל המוקף במשטחים קשיחים. מתייחס גם לציוד האלקטרוני שפותח כדי לשחזר את התופעה האקוסטית הזו.

 RMS: השורש הריבועי של ממוצע הערכים בריבוע של כל המתחים המידיים על צורת גל. עמידה מתמשכת בהספק לעתים מכונה RMS, אם כי הדבר שגוי מבחינה

יחס אות לרעש: היחס בין עוצמת הקול של האות הרצוי לבין הרעש הבלתי רצוי, הנמדד בדרך כלל ב-dB. יצרני ציוד הגברה וסאונד מקצועי, מודדים את היחס הזה בדרכים רבות ושונות, אבל ברמת העיקרון – ככל שהמספר גבוה יותר, כך האות טוב ונקי יותר.

מעבד אותות: מונח כללי המתאר באופן רופף רכיבים כגון קומפרסורים, לימיטרים, אקולייזרים, קדם מגברים למיקרופון, גייטרים לרעש, ריברבים, קורוס, דיליי, מודולציה, פילטרים ו-Enhancers/Excisters. כולם משמשים באודיו לעיבוד צליל על מנת להשיג אפקט רצוי.

Slew rate : יכולת המגבר להגיב לשינויים מהירים במתח האות. עבור אמפר בדירוג של עד 100W רציף, ה-Slew rate צריך להיות לפחות 10V למיקרו-שניות. עבור אמפר בדירוג של עד 200W רציף, ה-Slew rate צריך להיות לפחות 30V למיקרו-שניות

רמת לחץ הקול (SPL): רמת גלי הקול האקוסטיים, נמדדת ב-dB. מדידת SPL טיפוסית במופע רוק היא 95dB.

סטריאו: 2 ערוצי שמע, בדרך כלל כשמאל וימין.

Supercardioid : עקומת קוטביות צרה יותר למיקרופון לבידוד צליל טוב יותר.

Transients  : הרמות הגבוהות הספורדיות בתוכנית שלכם (מהאטאק של כלי הקשה או גיטרה למשל) שעלולות לגרום לעיוות ולעומס יתר אם לא נדחסו כראוי.

TRS : ראשי תיבות של Tip, Ring, Sleeve. TRS הוא מעגל מאוזן המשתמש בחיבור בסגנון תקע טלפון עם שלושה מוליכים (הקצה, הטבעת והשרוול) במקום שניים בלבד (הקצה והשרוול).

לא מאוזן: מעגל שמע ששני המוליכים שלו אינם שווים בקרקע, בדרך כלל מכיוון שמוליך אחד פועל כהארקה. מעגל שמא לא מאוזן רגיש יותר לבעיות רעש מאשר מעגלים מאוזנים. ניתן להילחם ברעש על ידי שמירה על קווים קצרים ככל האפשר.

מיקרופון חד-כיווני: מיקרופונים הרגישים ביותר למקורות שנמצאים ישר מולם, הממזערים רעשי רקע וצלילים מחוץ לציר.

XLR :  מחבר 3 פינים מאוזן ועגול, המשמש בדרך כלל לאותות מיקרופון ועוצמת Level. כל Pin הוא ערוץ נפרד, אך Pin אחד תמיד בהארקה. מחבר XLR הוא המחבר הכי שימושי בציוד הגברה מקצועי.