תוכן עניינים
מרכז הסאונד | יבואני מקרנים ומסכי הקרנה – במחירים הזולים בישראל !!!
מרכז הסאונד מתמחה בייבוא של מקרנים ביתיים ומקרנים למצגות + מסכי הקרנה (מכירה סיטונאית בעיקר) וגם לפרטיים במחיר הזול בארץ ! תבדקו אותנו !
מכל הנתונים המתפרסמים עבור מקרנים, הנתון של ניגודיות Full On/Off הוא ללא ספק הנתון הכי חסר משמעות ומטעה שקיים. נתוני ניגודיות לא מעידים הרבה על מה שתראו בפועל על המסך הקרנה, וממש לא יעזרו לכם להבין כיצד מקרן אחד ייראה בהשוואה לאחד אחר.
ועדיין, מכיוון שהרוכשים לא יכולים לראות את המקרנים ולהשוות ביניהם לפני רכישת מקרן, הם שואבים הרבה מדירוגי הניגודיות. מי לא רוצה מקרן בעל ניגודיות גבוהה? והיצרניות, כמובן, מכירות היטב את הרגישות של הצרכנים לנתוני ניגודיות, כך שהן דוחפות אותם לרמות אבסורדיות כדי לשמור על התחרותיות.
מהו יחס הניגודיות של מקרן?
יחס הניגודיות, במילים פשוטות, הוא היחס בין האור המוחזר מתמונה לבנה לחלוטין לבין תמונה שחורה לחלוטין. כך, מקרן בעל יחס ניגודיות של 3000:1 פירושו שהתמונה הלבנה בהירה פי 3,000 מהתמונה השחורה. ככל שיחס הניגודיות גבוה יותר, כך תראו יותר פרטים בתמונה המוקרנת, בין אם מדובר במספרים, תמונות, גרפיקות, טקסטים או וידיאו. ניגודיות היא מה שמאפשר לנו לראות את הגוונים העדינים של צבעים. כלומר, ניגודיות טובה פירושה פרטים ברורים.
מה הדרך הטובה ביותר למדוד את יחס הניגודיות של מקרן?
ישנן שתי שיטות נפוצות למדידית ניגודיות – Full On/Off ו-ניגודיות ANSI. את שיטת Full On/Off קל לתמרן, היא מייצרת מספרים מטעים ונמצאת בשימוש רחב בתעשייה. לעומתה, את שיטת ANSI קשה לתמרן, היא מייצרת מספרים קטנים בהרבה אך אמינים ואינפורמטיביים בהרבה, ולא משמשת יצרניות רבות בתעשייה. בואו נבחן את ההבדלים ביניהן.
ניגודיות Full On/Off מודדת את היחס בין הבהירות של לבן אטום, תבנית בדיקה 100 IRE (“full on”), לבין הבהירות של שחור אטום, תבנית בדיקה 0 IRE (“full off”). יחס ניגודיות של 10,000:1 מצביעה על כך שהמדידה רואה את הלבן כבהיר פי עשרת אלפים לעומת השחור.
שיטת הניגודיות ANSI אינה משתמשת בלבן 100 IRE ושחור 0 IRE. לחילופין, בשיטה הזו משתמשים בתבנית של לוח השחמט עם 16 ריבועים, שמונה לבנים ושמונה שחורים. ערכי הבהירות של כל הריבועים הלבנים נמדדים ומחושב הממוצע שלהם, וכך גם עבור הריבועים השחורים. היחס בין מדדי הממוצע של הלבנים לבין אלה של השחורים הוא יחס ניגודיות ANSI.
מדוע נתוני הניגודיות איומים ונוראים
בכל הנוגע למקרנים, שיטות ה-Full On/Off וה-ANSI מייצרות מספרים שונים בתכלית, כאשר מדדי ה-ANSI תמיד נמוכים משמעותית. הסיבה היא שלמרות שבדרך כלל אנו מקבלים מדדים דומים בין תבנית הבדיקה הלבנה של 100 IRE לבין הריבועים הלבנים, המדדים השחורים בתבנית של ה-ANSI תמיד גבוהים יותר מהשחורים בתבנית הבדיקה של 0 IRE.
מדוע? ראשית, תמיד יש פוטנציאל לפיזור אור במנוע האור ובעדשה של המקרן כאשר מקרינים כל דבר שאינו שחור. כשהמקרן מציג תבנית בדיקה שחורה לחלוטין של 0 IRE, אין אור שיתפזר ועלול לסכן את רמת השחור. מצד שני, כאשר לוח השחמט מוצג, התמונה לבנה ב-50% ויש הרבה אור שמוקרן. מעט מהאור הזה מוחזר ומקפץ בתוך עדשת הזום או מנוע האור ובסופו של דבר פוגע בריבועים השחורים בתמונה המוקרנת. בנוסף, כל אבק שבמקרה צף בנתיב האור המוקרן יגרום לפיזור האור.
אבל, אתם בטח שואלים את עצמכם, האם פיזור אור יכול להשפיע כל כך על יחס הניגודיות האולטימטיבי? בהחלט. לדוגמה, נניח שהמד שלנו אומר לנו שלבן “full on” במסך 100 IRE הוא 1,000 יחידות ושחור “full off” על מסך 0 IRE הוא 0.05 יחידות. התוצאה תהיה יחס ניגודיות של 20,000:1.
כעת, כאשר אנו עוברים ללוח הדמקה של ANSI, עדיין נקבל 1,000 יחידות בלבנים, אך עקב פיזור האור, אנו עשויים לקבל 0.5 יחידות בשחורים במקום 0.05. במקרה הזה, יחס הניגודיות פשוט ירד בפקטור של 10 ל-2,000:1 עם שינוי עדין יחסית, כמעט בלתי נראה, ברמות השחור, שלא יהיה מורגש לעין האנושית בסביבה שאינה חשוכה במיוחד. מדובר בשינוי ברמות השחור שכל אור שמוחזר בחדר ינטרל אותו. כשמסתכלים במונחים האלה, ההבדל בין ניגודיות של 20,000:1 לבין 2,000:1 הוא לא הפער העצום שהמספרים עצמם מרמזים.
למעשה, לשינויים זעירים ברמות השחור יש השפעה רבה על יחסי הניגודיות. כולם שמים לב לשלט היציאה הירוק הקטן באולם קולנוע מסחרי חשוך. השלט הזה יכול בקלות להוציא מספיק אור כדי לחתוך את הניגודיות היעילה על המסך ב-50%, בהשוואה למצב שבו האולם היה חשוך לחלוטין.
קשתיות אוטומטיות וכדומה…
הנורה נמצאת מאחורי הדשים, אותם המנוע מימין יכול לסובב כדי לווסת את תפוקת האור.
כשמדובר בביצוע מניפולציות ביחס הניגודיות Full On/Off, גורם עצום הוא התנהגות המקרן עצמו. הרבה מקרני 4K לקולנוע ביתי מתאימים את תפוקת האור שלהם לרמת האור הממוצעת בסצנה נתונה. הם יכולים לעשות זאת על ידי התאמת עוצמת הנורה תוך כדי תנועה, פתיחה וסגירה של קשתית אוטומטית או כיבוי לייזר. כך, כאשר מוקרנת סצנה חשוכה ניתן לצמצם את פלט הלומן באופן מיידי כדי לגרום לשחור להיראות שחור יותר. לאחר מכן, כאשר תגיע סצנה בהירה, פלט הלומן יחזור לעוצמה מלאה כדי להשיג תמונה מבריקה יותר. ברוב המקרנים בהם יש את התכונות האלה, ההתאמות הללו בפלט הלומן מתרחשות כל כך מהר שהצופה כמעט ולא מבחין בהן.
עכשיו, אנחנו לא אומרים שהתכונות האלה של שינוי הבהירות הן דבר רע. להפך, הן עובדות והן רצויות. רק שהן מייצרות בלבול בכל מה שקשור לדירוג הניגודיות. כשמקרנים מתכווננים ככה תוך כדי תתנועה, נתון ה-Full On/Off מודד בסופו של דבר את השחור השחור ביותר בסצנה חשוכה ומשווה אותו ללבן הבהיר ביותר בסצנה בהירה, דבר שלעולם לא קורה בו זמנית באף פריים בודד של וידיאו. חלק מהיצרנים קוראים לזה ניגודיות דינמית במקום Full On/Off, כדי להבהיר שדירוג הניגודיות מוגדל על ידי התאמות הלומן הדינמיות הללו במקרן.
כאן, שיטת הניגודיות ANSI נעשית שימושית. מכיוון ששיטת ANSI משתמשת בפריים בודד של ריבועים שהוא 50% לבן ו-50% שחור, היא מוציאה מהמשוואה את יכולת המקרן לשנות באופן דינמי את פלט הלומן מפריים לפריים. כתוצאה מכך, מספרי הניגודיות של ANSI נמוכים בהרבה ממפרט הניגודיות הדינמית. תיאורטית, מקבלים כך מושג טוב יותר לגבי מה שייראה בכל פריים נתון של וידיאו.
כמובן שדירוג ה-ANSI אינו מעיד על ההשפעות המטיבות של התאמת הלומן הדינמית, כך שניתן לטעון שגם הוא לא בדיוק נותן את התמונה המלאה.
( ראו כאן מדריך מקיף בנושא אנסי לומנס )
ביצוע מדידת ניגודיות ANSI מדויקת
כמה שהיינו רוצים, אנחנו לא מבצעים כאן במרכז הסאונד מדידות ניגודיות ANSI במהלך ביקורות. הסיבה היא שמדידה מדויקת של ניגודיות ANSI דורשת חדר חשוך לחלוטין, כשכל הקירות, השטחים, התקרות, הבגדים וכולי שחורים לגמרי ולא מחזירים אור, או מנהרה/אוהל חשוכים לחלוטין המיועדים לכך. למה? מפני שאם האור מהריבועים הלבנים בלוח השחמט ישתקף במשהו בחלל ההקרנה, זה יבהיר את הריבועים השחורים, מה שיפסול את מדידת הניגודיות. מדידת הניגודיות הלגיטימית היחידה של ANSI, לפחות כזו שהיינו רוצים לפרסם, היא כזו שנערכה על ידי מעבדה מקצועית עם הציוד הדרוש לביצוע בדיקות מהסוג הזה.
כמה גדול ההבדל המספרי בין שיטות הניגודיות?
באופן כללי, דירוגי ניגודיות דינמיים מייצרים את המספרים הגדולים ביותר, Full On/Off עם תכונות דינמיות כבויות יפיקו מספרים נמוכים יותר מאשר דינמי, ANSI תייצר מספרים קטנים במיוחד לעומת מה שהצרכנים רגילים לראות. כמה קטנים? ובכן, בעולם הקולנוע הביתי שבו ניגודיות עדיפה על פני פלט לומן, דירוג ANSI של 300:1 יהיה ממוצע, 700:1 יהיה טוב מאוד ו-1,000:1 יהיה מדהים. אבל כמה צרכנים יקנו מקרן לקולנוע ביתי עם דירוג ניגודיות של 700:1? לא הרבה, בשוק התחרותי של היום עם דירוגי ניגודיות של מיליון לאחד.
מעטים הספקים שמפרסמים את שלושת הנתונים – דינמי, Full On/Off וניגודיות ANSI.
הבעיה היא שלצרכנים אין מושג לגבי ההבדלים בשיטות הניגודיות. לכן, לא מפתיע שהם רק רוצים את המספרים הכי גבוהים שאפשר. מאותה סיבה, יצרנים לא מעזים לנסות למכור לקהל הצרכנים שלהם מקרנים עם נתוני ניגודיות של ANSI. מקרן עם טווח דינמי קיצוני עשוי להימדד בניגודיות דינמית של 500,000:1, ובו זמנית לספק ניגודיות ANSI של 800:1. עכשיו, אם למקרן יש דירוג ANSI של 800:1, פירוש הדבר שיש לו תמונה נוצצת עם ניגודיות גבוהה, אבל הצרכן לעולם לא יידע את זה. יצרן יפרסם את מספר ה-ANSI הזה רק אם הוא ממש רוצה לפשוט את הרגל.
אז מה אפשר לעשות?
קודם כל, דעו שלמרות שקשה למדוד בצורה מדויקת את ניגודיות ה-ANSI מבחינה טכנית, קל מאוד לראות אותה. ניגודיות ANSI גבוהה מתאפיינת בשחורים אחידים, לבנים מבריקים, סטורציית צבע טבעית ועשירה, פרטי צל ברורים ותלת מימד עמוק בתמונה. לניגודיות ANSI נמוכה יש רמות שחורות אנמיות יותר, רווית צבע נמוכה יותר, צללים עכורים ותמונה רדודה ודו-ממדית יותר. כשאתם מסתכלים על מקרן קולנוע ביתי וחושבים “וואו, זו ניגודיות מצוינת”, לרוב אתם מגיבים לניגודיות ANSI גבוהה ולא ל-Full On/Off.
שנית, כשאתם מציבים שני מקרנים אחד ליד השני, בדרך כלל ברור למי יש את הניגודיות הגבוהה יותר מבלי למדוד אותה. הרמז העיקרי לכך הוא העומק ההשוואתי (או התלת מימדיות הנתפסת) של שתי התמונות.
שלישית, עד שיוכח אחרת, נניח שאין שום התאמה בין דינמי או Full On/Off מצד אחד לבין ניגודיות ANSI מצד שני. דירוג On/Off גבוה מאוד לא בהכרח אומר שיש גם ניגודיות ANSI גבוהה במיוחד – יכול להיות, אבל אין לדעת. יכול להיות מקרן עם Full On/Off נמוך ומדידת ANSI גבוהה ונראות נהדרת. אל תתפלאו אם תשימו את מקרן A בדירוג של 50,000:1 מול מקרן B ב-500,000:1 ותגלו שהניגודיות של מקרן A נראית הרבה יותר גבוהה. זה קורה כל הזמן.
במילים אחרות, נתוני הניגודיות של דינמי ו-Full On/Off ידועים לשמצה בכך שהם מטעים. הם לא מעידים כמעט כלל על איך תיראה תמונת הווידיאו. אם כולם יפרסמו נתוני ANSI זה ללא ספק יעזור, אבל הסיכון ליצרן עצום פשוט מפני שהצרכן לא יבין אותם. אלא אם כן יצרנים יחליטו לקחת לפתע הימור עצום ולפרסם ניגודיות ANSI בתקווה שהצרכנים יבינו אותם, עשו לעצמכם טובה ופשוט התעלמו מנתוני הניגודיות שאתם רואים כיום.
כתב: דוד לביא – טכנאי מקרנים
