היוקללה

פעמים רבות ממעיטים בערכו של היוקללה והוא נחשב ככלי המתאים לחגים וחופשות בלבד. כעת, היוקללה חווה עדנה מחודשת – ולא רק בהוואי. [ לחץ כאן למחירון ומבצעי קניית יוקלילי ]

תוכן עניינים

1. מבוא
2. היסטוריה
3. רכיבי היוקללה
4. אורך הסקאלה וגודלו
5. סאונד וחומרים
6. מנגנונים מכניים
7. מיתרים וסוגי כוונון
8. סט-אפ
9. פיק-אפים
10. אבזרי עזר
11. טיפים שימושיים
12. מבצעים והצעות מיוחדים

1. מבוא

במדריך זה נשמח להציג בפניכם את היוקללה, שהוא הרבה יותר ממזכרת או צעצוע, למרות מחירו בר ההשגה.

כל מי שמעוניינים להשתמש ביוקללה על מנת ליצור מוזיקה מוזמנים לקרוא מדריך זה בעיון.

אנחנו, צוות האתר של מרכז הסאונד, מקווים מאוד שתיהנו מהקריאה.

2. היסטוריה

כאשר חושבים על היוקללה, עולות תמונות של שמש זורחת, חוף הים, ומצב רוח שמח ואופטימי. הסיבה לכך היא ההיסטוריה של הכלי.

כלי קטן זה עבר כברת דרך ארוכה מאז שורשיו, שמקורם בקווקיניו (Cavaquinho) הפורטוגזי, כלי נגינה מסורתי אשר היה מיועד לנגינה בטכניקת פיציקטו (הידועה גם כ-plucking). בשנת 1879, הספינה הבריטית SS Ravenscrag הביאה עמה את הקווקיניו ממדירה (Madeira) להוואי.

הנוסעים, שהיו מאושרים מכך שהם סוף סוף הגיעו להונלולו אחרי שבועות על גבי שבועות של שיט בים הפתוח, רקדו ושרו לצלילי הקווקיניו וכלי נגינה דומים אחרים.

תושבי הוואי היו מאוד סקרנים בנוגע לכלי הקטן הזה, אשר הצריך טכניקה ומוטוריקה עדינות מאוד באצבעות, וזוהי כנראה גם הסיבה לכך שהיוקללה קיבל את שמו. משמעות המילה יוקללה היא פרעוש קופץ או מקפץ.

מספר שנים לאחר מכן, היוקללה הראשונים נבנו מלוחות העץ שסיפק עץ הקואה המקומי.

לאחר מכן, חיילים אמריקאים הביאו את היוקללה לסן פרנסיסקו, ומשם הסגנון השמח שלו התפשט כאש בשדה קוצים ברחבי ארצות הברית, ולבסוף גם מעבר לאוקיינוס האטלנטי עד לאנגליה.

מידת העניין בכלי זה הייתה כה גדולה, שאף יצרנים גדולים כגון Martin&Co, גיבסון ו-National ייצרו כמויות רבות של יוקללה. בשנים אלה, הוא שימש בעיקר עבור נגינת מוזיקת ג’אז, סווינג וסקיפל ((skiffle.

עד שנות ה-60′, הפופולריות של היוקללה הייתה בעיקר בזכות הופעותיו בטלוויזיה ובקולנוע. ג’ורג’ פורמבי (George Formby), הזמר הבריטי, ומרילין מונרו – אשר גילמה את שוגר (Sugar) נגנית היוקללה בקומדיה הרומנטית “חמים וטעים” (באנגלית: (Some like it hot – הם רק שתי דוגמאות לכך. אמנים מפורסמים כגון הביטלס, אשר נהנו לפרוט על היוקללה בזמנם החופשי הם דוגמא נוספת.

מאז שנת 1990, היוקללה צבר פופולריות גם בגרמניה, ובכך איבד את תדמיתו כצעצוע בלבד. כעת, אנשים מכירים ביוקללה בתור מה שהוא למעשה היה תמיד: כלי נגינה לכל דבר, אך עם זאת כלי אשר נגנים מתחילים מוצאים ככלי שקל ללמוד לנגן עליו, ומביא לחייהם אור ושמחה רבים אפילו באימוני הנגינה הראשונים שלהם.

אזרו תעוזה, פרטו על מיתרי האומץ שלכם ותנו לזה צ’אנס!

חלק מאשפי היוקללה הידועים הם רוי סמק (Roy Smeck), אדי קמאה (Eddie Kamae), קליף אדוורדס (Cliff Edwards), ביל טאפיה (Bill Tapia), הרב אוטה (Herb Ohta) ולאחר מכן גם תזמורת היוקללה של בריטניה (The Ukulele Orchestra of Great Britain), ג’ייק שימאבוקורו (Jake Shimabukuro), ג’וליה נונייז (Julia Nunes), סטפן רא’אב (Stefan Raab), טיימנה גרדנר (Taimane Gardner) וישראל קמאקאווי’וולה (Israel Kamakawiwo’ole), אשר כל אלה עזרו לכלי הנגינה הקטנטן שלנו לצבור את הפופולריות ממנה הוא נהנה כיום.

 3. רכיבי היוקללה

רכיבי היוקללה

המסגרת (Frame)

מסגרות קשיחות סופגות פחות תהודה, ובכך מספקות ססטיין (sustain) ארוך יותר וסאונד פתוח יותר. זוהי הסיבה לכך שעץ מוצק או עץ לבוד קשיח מאוד הם הבחירה הנכונה עבור החלק האחורי והדפנות.

עץ הטופ

לרוב, עץ מלא הוא טוב ומתאים יותר לשימוש כעץ טופ, אך עם זאת, ישנם מספר סוגי עץ לבוד באיכות גבוהה מאוד אשר עושים עבודה טובה כעצי טופ והופכים ליותר ויותר פופולריים הודות למראה המפעים שלהם.

בעיות באינטונציה

עקב אורך סקאלה קצר, עלולים להתרחש אי סדרים והתנהגות לא צפויה באינטונציה, ובמיוחד ביוקללה סופרן ובסופרנינו. דבר זה הוא אינהרנטי, וכאשר מנגנים בטווח הגבוה מאוד, אורך המיתר הוא פשוט קצר מדי. במצב זה כל מילימטר קובע, ושימוש הנגן בטכניקת אצבוע מדויקת לחלוטין הוא הכרחי.

מיקום הגשר

על מנת להבטיח אינטונציה נאותה ומדויקת אפילו בדגמי יוקללה עם אורך סקאלה (scale length) קצר מאוד, הסקאלה מוארכת על ידי יצרנים מסוימים בשניים או שלושה מילימטרים נוספים. דבר זה משפר את דיוק האינטונציה לאורך כל לוח האצבוע.

יתרה מכך, הפוזיציה המדויקת בה ממוקם הגשר משפיעה באופן משמעותי ביותר על הסאונד. אם הגשר ממוקם בדיוק בנקודה הרחבה ביותר של גוף היוקללה, הטופ מהדהד באופן מינימלי, מה שמגדיל גם את הססטיין וגם את הווליום.

סוגים

ישנם חמישה גדלים שונים הזמינים בשוק: סופרנינו, סופרן, קונצרט, טנור ובריטון, אשר ביניהם הסופרן, הקונצרט והטנור הם הנפוצים ביותר בפער גבוה מהשאר.

תוכלו לקרוא עוד על כך בפרק הבא.

4. אורך הסקאלה וגודלו

אורך הסקאלה וגודלו

יוקלילי סופרן

דגם הסופרן הוא הדגם אשר נמצא בשימוש הנפוץ ביותר. אורך הסקאלה שלו נמדד ב-35 ס”מ בקירוב, והמיתרים מכוונים ל-g-c-e-a (סול, דו, מי ולה), או לחילופין a-d-f#-b (לה, רה, פה דיאז וסי). הצליל האופייני של הסופרן יגרום לכם לדמיין מיידית רצועות חוף ארוכות עם אינסוף גרגירי חול לבנים, בהם תלבשו שרשראות הוואי.

יוקלילי קונצרט

יוקללה מדגם קונצרט מכוון לרוב ל-g-c-e-a (סול, דו, מי ולה), או לחילופין a-d-f#-b (לה, רה, פה דיאז וסי) ואורך הסקאלה שלו הוא כ-38.5 ס”מ בקירוב. הוא מהווה פשרה נוחה מאוד בין יוקללה הסופרן אשר מסוגל לנגן תווים גבוהים במיוחד לבין יוקללה הטנור, הנוח יותר לנגינה.

יוקלילי טנור

יוקללה הטנור יכול להגיע עד אורך של 43 ס”מ וגם הוא מכוון ל-g-c-e-a (סול, דו, מי ולה), או לחילופין a-d-f#-b (לה, רה, פה דיאז וסי). בזכות מנעד הבס המורחב שלו, הוא משלים היטב הרכבים קטנים כגון צמד או טריו נגנים. בזכות היותו ארוך יותר, הוא גם קל יותר לנגינה.

יוקלילי סופרנינו

דגמי הסופרנינו והבריטון הם היוצאים מן הכלל אשר מעידים על הכלל, כאשר דגם הסופרנינו הוא הנדיר יותר מבין השניים עקב בעיות אינטונציה בטווח העליון של המנעד שלו, ועקב היותו נוח פחות לנגינה.

יוקלילי בריטון

יוקללה הבריטון הנו פופולרי במיוחד בידיהם של נגני גיטרה קלאסית , עקב העובדה כי הסקאלה הארוכה שלו מקלה על המעבר בין כלי הנגינה. יתרה מכך, הוא מכוון בדיוק כמו ארבעת המיתרים הגבוהים של הגיטרה: d-g-b-e (רה, סול, סי, מי). לפיכך, הסאונד שלו מזכיר מאוד גיטרת קונצרט (גודל 1/2) קטנה. לשם השוואה: גיטרת קונצרט בגודל 1/2 מגיעה לאורך של 53 ס”מ, ובכך היא קרובה מאוד לאורך הסקאלה הרגיל והנפוץ של יוקללה הבריטון אשר עומד על כ-51.5 ס”מ.

איזה גודל ועבור איזו מטרה?

כל יוקללה הוא כיפי ומהנה מאוד, בין אם הוא מדגם סופרן, קונצרט או טנור!

נגינה על יוקללה סופרן היא קשה יותר בוודאות משום שסריגיו ממוקמים כך שהמרווח ביניהם הוא צר מאוד. אך עם זאת, ככלי סולו הוא זה אשר מעביר ומייצר בטבעיות הרבה ביותר את התחושה כאילו מי שמאזין לו או מנגן עליו נמצא בהוואי. מוזיקאים שאפתניים, שאולי אף ניגנו על כלי מיתר בעבר, לא צריכים לחשוש מהכלי אפילו אם הם אף פעם לא הרימו יוקללה קודם.

גודל הקונצרט מאפשר לנגן קצת יותר מקום לאצבעות והווליום שלו גבוה יותר מאשר הווליום של דגם הסופרן. זוהי פשרה טובה בין הגדלים הנפוצים, ובכך הוא למעשה מהווה את שביל הזהב בין הגדלים.

יוקללה הטנור הנו בעל סאונד עשיר ופורה והוא נוח יותר עבור אנשים שלומדים לנגן עליו, הודות לאורך הסקאלה הארוך יותר שלו. עם זאת, אקורדים מסובכים יותר הם קשים לנגינה באופן מדויק עקב הגודל הרב יותר של הכלי.

נקודת המפגש בין הגדלים השונים

אחרי שצעדתם את הצעדים הראשונים שלכם בעולם היוקללה, אתם ככל הנראה תרצו לנסות להיפגש ולנגן עם נגני יוקללה אחרים. זה מאוד הגיוני להפגיש בין נגני גדלים שונים של יוקללה במסגרת צמדים, שלישיות נגנים או אפילו באנסמבל גדול יותר.

5. סאונד וחומרים

מהם הגורמים החשובים אשר גורמים ליוקללה להישמע טוב?

מהו טווח המחירים בו ניתן למצוא כלי נגינה טוב ואיכותי?

רבים שואלים את השאלות הללו לפני רכישת היוקללה. סוג העץ בו משתמשים, איכות החומרים ואיכות הבנייה הם מהותיים ומשמעותיים.

סוג העץ וסוג הבנייה קובעים מה יהיה אופיו של הכלי.

דגמי היוקללה שונים זה מזה בגודל פתחי תיבת התהודה, סוג ה-brace ועובי החומרים, וכמו כן גם בגודל ועומק הגוף. כל הגורמים הללו משפיעים מאוד על הסאונד.

עץ לבוד או עץ מלא?

דגמי יוקללה העשויים מעץ מלא או מעץ לבוד זמינים בשוק.

כלים זולים יותר עשויים מעץ לבוד לרוב ועשויים להישמע נטולי חיוניות, בעלי צליל דק ונטול מאפיינים ייחודיים. בהתאם לכך, יצרני פרימיום משתמשים בעץ לבוד באיכות הגבוהה ביותר אפילו עבור סדרות הדגמים בקטגוריות המחירים הכי נוחות שלהם. דגמים אלה נשמעים טוב יותר בזכות המבנה ואופן הבנייה הנעלים שלהם. מומלץ ועדיף ללכת על עץ טופ מחתיכה אחידה אחת וגוף מוצק, יציב וחסון. מסגרת קשיחה תהדהד ותרטוט פחות, ובכך תספק ססטיין ארוך יותר יחד עם סאונד פתוח יותר. באופן טבעי, כלים העשויים מעץ מלא הם הבחירה הטובה ביותר. עוביו של עץ הטופ הוא לרוב 1.8 מ”מ. גורם אשר משפיע רבות על המחיר הוא ה-wood grain, לדוגמא flamed maple או curly Koa. במאפיין זה, אשר כולו ויזואלי לחלוטין, ניתן להבחין בין סוגים המסווגים באופן הבא: A, AA, AAA, AAAA ו-AAAAA.

• אך עם זאת, זכרו כי למראה יש מעט מאוד השפעה על הסאונד, אם בכלל. האם מדובר בעץ מלא או לא – זהו גורם חשוב הרבה יותר!

אם לא מצוין במפורש כי כלי הנגינה עשוי מעץ מלא, עליכם להניח כי הוא נבנה מעץ לבוד.

איזה עץ נשמע הכי טוב?

עץ מלא וקשיח הוא המומלץ ביותר עבור החלק האחורי ועבור הדפנות. בהתאם לסאונד הסופי הרצוי, עץ מלא אשר הנו קשיח או רך יותר ניתן לשימוש עבור יצירת לוח הטופ. דגמי יוקללה המיוצרים בהוואי לרוב עשויים מעץ המהגוני או מעץ הקואה בתצורת חתיכה אחידה אחת.

• קואה הוא עץ תהודה (tone wood) טיפוסי ונפוץ ביוקללה, והוא צומח רק בהוואי. סוג עץ זה ידוע בהפקת סאונד עדין, חם ופתוח. כלי נגינה העשויים מקואה נשמעים מאוד רכים אך עם זאת גם מאוד ברורים, מובחנים וצלולים כאשר העץ הינו מאיכות טובה. עץ השיטה (Acacia) שייך לאותה משפחת עצים ועשוי להישמע בדיוק אותו דבר. לרוב משתמשים בעץ הקואה ועץ השיטה עבור ייצור לוחות טופ ועבור ייצור גוף היוקללה.

• מהגוני הוא עץ מאוד פופולרי ונמצא בשימוש תדיר כעץ תהודה. זהו עץ טרופי וקשיח מאוד אשר מיוצר בעיקר על ידי היצרן האמריקאי Martin&Co. כיום, דגמי יוקללה העשויים מקואה או מהגוני בתצורת עץ מלא תופסים את רוב נתח השוק הכולל כלי פרימיום. מהגוני איכותי נשמע חם וברור, ממש בדומה לעץ הקואה. בהשוואה אליו, עץ המהגוני נשמע ישיר יותר ומדגיש את תדרי האמצע (mid). עץ הנטו (Nato) ועץ הסאפלי (Sapele) שייכים גם הם למשפחת העצים הטרופיים, ומאפייני הצליל שלהם דומים למהגוני.

• עץ האשוחית (Spruce) נמצא בשימוש תדיר ונפוץ בייצור כלי נגינה, והוא מהווה בחירה טובה עבור ייצור לוחות טופ לגיטרות אקוסטיות ועבור דגמי יוקללה. לוחות טופ מעץ האשוחית מאופיינים בצליל האנרגטי, המבריק והאסרטיבי שלהם. מאחר ועץ זה הינו טיפה רך יותר, לצליל הבוקע ממנו יש הזדמנות להתפתח הלאה ולהשתפר.

• עצים אקזוטיים אחרים כגון עץ האגוז הפסיפי, עץ הבובינגה, ועצי ה-Padauk וה-Bocote קיימים בשוק גם הם, אך לרוב רק כעץ לבוד.

גימור מט או מבריק?

ציפוי מבריק הוא לרוב עבה יותר משמעותית בהשוואה לציפוי המט, דבר אשר מנחית את יכולת הרטט והתהודה של לוח הטופ. גימור המט אינו משפיע על הצליל.

ציפוי מבריק אשר נשמע טוב משמעותי זמין רק בקצה העליון של הכלים, מאחר ותהליך הייצור במקרה הזה הינו מאוד אינטנסיבי ותובעני.

6. מנגנונים מכניים

ישנם שני מנגנוני כוונון המותקנים ביוקללה: מפתחות כיוון מבוססי חיכוך (friction tuners) ומפתחות כיוון מבוססי גלגל שיניים (geared tuners).

• מפתחות כיוון מבוססי חיכוך

אלו הם יתדות קטנים (pegs) המוברגים דרך ראש היוקללה (ה-headstock), והם שומרים על מקומם בזכות החיכוך של הבורג עם העץ.

משתמשים בהם בתדירות אשר הולכת ופוחתת, מאחר שהם הופכים את הכוונון המדויק (fine tuning) לקשה יותר ויש צורך לכוונם מחדש באופן תדיר. מנגנון הכוונון היחיד עליו אנו יכולים להמליץ בלב שלם הוא מנגנון מבוסס גלגל שיניים טוב בעל מסבים (bearings). היתרון היחידי של המנגנון מבוסס החיכוך הוא המשקל הקל יותר שלו, הודות לעובדה כי מנגנון זה מורכב מפחות חלקים, וכתוצאה מכך ראש היוקללה אינו כבד כל כך.

• 

  מפתחות כיוון מבוססי חיכוך

  מפתחות כיוון מבוססי גלגל שיניים

מפתחות כיוון מבוססי גלגל שיניים הפכו לסטנדרט כיום. ישנם הבדלים רבים באיכותם, אך כולם מדויקים יותר וקלים יותר לתפעול, ולפיכך מומלצים יותר.

מפתחות כיוון מבוססי גלגל שיניים

7. מיתרים וסוגי כוונון

איך לכוון את היוקללה שלי?

הכיוון הסטנדרטי (הכיוון הנהוג בהוואי) הוא g-c-e-a (סול, דו, מי ולה) וניתן להשתמש בו כדי לכוון את יוקללה הסופרן, הקונצרט והטנור.

ישנם גם כיוונים אלטרנטיביים לגדלים שונים:

כיוונים שונים:

סופרנינו       d-g-b-e (רה, סול, סי, מי)

סופרן          g-c-e-a (סול, דו, מי, לה) או a-d-f#-b (לה, רה, פה דיאז, סי)

קונצרט        g-c-e-a (סול, דו, מי, לה)

טנור            g-c-e-a (סול, דו, מי, לה) או e-a-d-f# (מי, לה, רה ופה דיאז)

בריטון         d-g-b-e (רה, סול, סי, מי)

בס              E-A-D-G (מי, לה, רה, סול)

כוונון G-C-E-A יוצר למעשה אקורד C6 פתוח, שהוא מאוד אופייני וטיפוסי לסאונד של היוקללה. דבר זה ידוע גם בתור G גבוה (סול גבוה). המיתר הרביעי מכוון גבוה ובכך מספק את מה שידוע כ-“אקורד במצב פתוח”.

מצד שני, ישנו גם ה-G הנמוך, אשר נפוץ במיוחד אצל נגני סולו. כוונון זה נמצא בשימוש בעיקר ביוקללה טנור וניתן לנגן באמצעותו רק על מיתרי G נמוך המיוצרים לכך במיוחד. החלפה בין הכוונון הגבוה לנמוך עשויה להצריך שינוי בנאט (nut), מאחר שהמיתר העליון ביותר הוא הרבה יותר עבה במקרה הזה.

איזה סט מיתרים הוא הסט הנכון עבור היוקללה שלי?

היצרנים הידועים יותר הפסיקו לייצר את מיתריהם מהניילון המסורתי, ועברו לחומר סינתטי ודחוס ביותר, אשר מאפשר דינמיקה רחבה יותר וסאונד טוב יותר.

מיתרי Nylgut ו-Nyltech הם מיתרי גיד או מעי מלאכותיים אשר מצליחים ליצור סאונד טוב וטבעי. הם ניחנים באותה רמה של צפיפות והם המיתרים הנפוצים ביותר ונמצאים בשימוש התדיר ביותר בעולם כולו.

מיתרי Fluorocarbon וטיטניום הם אפילו צפופים ודחוסים יותר ומספקים את האינטונציה הטובה ביותר שניתן להשיג, אך המתח שלהם הוא גבוה מאוד, והמיתרים הם דקים וקשיחים.

בדגמי יוקללה חשמלי עם פיק-אפים מגנטיים ניתן להתקין רק מיתרי מתכת.

מיתרים שונים

8. סט-אפ ליוקלילי

גם מיתרי יוקללה צריכים החלפה.

ברגע שמגיעים למצב בו המיתרים נשמעים חסרי אופי באופן חריג, או כאשר ניתן להבחין באבדן הצבע המקורי והופעת גוון ירוק או צהוב, זהו הנכון הזמן להחליף את המיתרים ביוקללה שלך.

אחרת, לא רק הצליל וההיגיינה יושפעו לרעה וגם האינטונציה תידרדר רבות עקב כך. התקנת המיתרים על היוקללה מתבצעת באופן דומה להתקנת מיתרי הגיטרה, מאחר ושני הכלים משתמשים במיתרים העשויים מחומר סינטטי.

יש לעשות קשר אחד או ליפוף כפול ואז להוביל את המיתר דרך הגשר תוך כדי שמירה על המתח שלו. התקדמו אל מנגנון הכוונון, וזכרו להשאיר מספיק אורך עבור ליפוף המיתר – שניים או שלושה ליפופים נקיים ומדויקים אמורים להיות די והותר. אם תמתחו את המיתר לפני הכיוון, הכוונון יחזיק מעמד טוב יותר.

ניתן לכוונן את האקשן באמצעות עצם הגשר וחריצי הנאט.

על מנת לעשות זאת, הוציאו את עצם הגשר אל מחוץ לגשר לאחר התרת מעט מתח מהמיתרים על ידי שחרורם. שייפו את החלק התחתון של עצם הגשר עד שתגיעו לרמה הרצויה לכם.

אם האקשן יהיה גבוה בסריגים העליונים, יהיה צורך בהוצאת המיתר מחוץ לחריץ הנאט, אשר בתורו יצטרך לקבל שיוף קל.

אקשן מושלם הוא התנאי המקדים לאינטונציה יציבה ואמינה.

9. פיק-אפים

היוקללה קטן והבמה גדולה? אין בעיה!

הפיק-אפים אשר מיוצרים על ידי יצרנים רבים הם למעשה מתמרים, מכשירים אשר מסוגלים להמיר אנרגיה. דגמי יוקללה חשמלי מגיעים לרוב עם פיק-אפים פיאזו-אלקטריים, אשר כוללים קריסטלים המוטבעים בתוכם, ואלה מסוגלים לייצר אנרגיה כאשר הם מופעלים בצורה מכנית, כלומר כאשר המיתרים רוטטים.

ישנם פיק-אפי פיאזו אקטיביים ופאסיביים, וגם מערכות חדשות יותר כגון ה-Nanoflex. יצרני פרימיום אוהבים להשתמש בפיק-אפים פאסיביים, מאחר והם בקושי ניתנים להבחנה כאשר מתבוננים על הכלי מהצד. הם גם אינם רגישים מדי, נוחים לכל כיס ואינם מצריכים סוללות.

קדם המגבר (preamp) אשר כלול במערכות אקטיביות מסופק לרוב עם תוספות מסוגים שונים. לדוגמה, רוב הפריאמפים כוללים גם איקוולייזר (EQ) שהוא למעשה מכשיר אפקטים אשר משפיע על תגובת התדרים ונמצא בשימוש בעיקר על מנת לשלוט בסאונד. קדם מגבר המותקן בדופן, לרוב כולל גם טיונר מובנה.

פיצ’ר פופולרי נוסף הוא גם המסנן חוסם הפס, הידוע גם כ-notch filter. זהו למעשה EQ מיוחד אשר ניתן להשתמש בו על מנת להטמיע חתך (cut) דק ועמוק מאוד לתוך טווח תדרים (frequency band) המוגדר מראש. דבר זה מסייע למניעת הפרעות מתדרים לא רצויים, כגון פידבק בס או mains hum – באופן חלקי או מלא.

דגמי יוקללה ללא פיק-אפים אשר מותקנים בהם מראש יכולים לעבור שדרוג, או שניתן להקליטם באמצעות מיקרופונים.

תמצאו מספר אפשרויות כאן למטה:

*שלוש אפשרויות/המלצות הכוללות תמונות + קישורים

B band

Fishman

MI-SI

10. אבזרי עזר ליוקלילי שלכם

מפרטים מיוחדים (חלקם עם ליבת מתכת)

אנו ממליצים על הטיונר מדגם X.

טיונרים לבס או לגיטרה

קורסי נגינה ביוקללה

עם רצועה או בלי רצועה?

לרוב מנגנים על היוקללה ללא רצועה, כאשר הוא נח על זרוע הנגן. כדי להתקין רצועה, תצטרכו נובים (knobs).

רצועות שונות לגיטרה

תיקים וקייסים

לא משנה מהו גודלו של היוקללה שלכם, יש לנו קייסים עבורו על מנת לעזור לכם לשמור עליו בטוח ומוגן.

11. טיפים שימושיים

טכניקת נגינה:

מנגנים על היוקללה בישיבה ובעמידה, בהתאם למה שהכי מתאים לשיר המנוגן. נגינה בישיבה נוחה יותר במצבים של אימון ארוך, כמובן. התנוחה הנוחה ביותר היא אחיזה משוחררת יחסית של היוקללה על ידי הצמדה עדינה שלו כלפי האזור שבין המותן והחזה שלכם באמצעות הזרוע הימנית.

כפי שיש לפעול עם כל כלי הנגינה, היציבה שלכם צריכה להיות נינוחה ורגועה ככל הניתן. ברגע שתרגישו כי אחיזתכם היא יציבה ונוחה, כדאי לכם לנסות ולנגן בעמידה. יד שמאל תלחץ בעדינות על המיתרים על מנת ליצור אקורדים, בעוד היד הימנית תפרוט על המיתרים באמצעות פרק כף היד עבור נגינה יותר דינמית, או תפרוט באמצעות האצבעות עבור קבלת תגובה עדינה יותר.

טיפול בכלי:

היוקללה רגיש מאוד ללחות וטמפרטורה. טמפרטורת החדר צריכה להיות בין 20 ל-25 מעלות צלזיוס, ורמת הלחות המומלצת היא בין 45 ל-55 אחוזים. בכל מצב אחר, העץ עלול להתעוות או להינזק.

כאשר מאחסנים את היוקללה, אין צורך להרפות את מתח המיתרים, השאירו את היוקללה מכוון. על מנת לנקות את המשטחים שלו, אינכם צריכים להשתמש בכימיקלים מכל סוג שהוא. הדבר הכי הגיוני שניתן לעשות הוא לנגב את המשטחים באמצעות מטלית מיקרופייבר לחה.

לסיכום:

• היוקללה זמין בכל טווח מחירים ומתאים לכל גיל.
• ניתן לרכוש יוקללה למתחילים עבור סכומים הנעים בין 150 ל-300 שקלים חדשים, בעוד כלים הבנויים מעץ מלא – לא אמורים לעלות יותר מ-500-700 שקלים חדשים.
• מדריך הרכישה האינטרנטי שלנו הציג בפניכם את כל מה שחשוב לקחת בחשבון:
• סאונד, נוחות נגינה, איכות, מראה ומחיר – כל אלה חייבים להתאים לכם באופן מדויק!
• הדבר החשוב ביותר הוא שתאהבו את הכלי ושתיהנו לנגן עליו.

12. מבצעים והצעות מיוחדים

אנו מקווים כי נהניתם ממדריך זה, ואף יותר חשוב מכך – אנו מקווים שמדריך זה היה שימושי עבורכם!

כאן תוכלו למצוא את ההצעות והמבצעים העדכניים שלנו לרכישת יוקללה