תוכן עניינים
מדריך לרכישת מקרנים
כמו עם הרבה מוצרים היום, בחירת מקרן יכולה להיות משחק ילדים אם יש בידיכם את המידע הדרוש. אבל יש כל כך הרבה אפשרויות. בחירת המקרן הנכון היא תהליך פשוט, אם אתם מכירים את הדרישות האלה.
- גודל המסך (רוחב, ליתר דיוק).
- המרחק בין המקרן למסך (מרחק ההטלה).
- הערכה של כמות האור הטבעי בחדר בו יהיה המקרן.
***שימו לב! אנחנו יבואנים של מקרנים לסרטים ומקרנים נוספים ( בעיקר מכירה סיטונאית ) כך שאם יש לכם ספקות או שאלות אתם מוזמנים לפנות אלינו ונעזור לכם בשמחה…
חייגו אלינו 050-2288600 או הגיעו אלינו וקבלו ייעוץ ללא תשלום !
בשלב הזה, אתם בטח חושבים, “מעולה. אבל אני לא יודע לענות על אף אחת מהשאלות האלה”. או, “אני מתכנן לקחת את המקרן שלי בדרכים ולהשתמש בו במקומות שונים”. לעיתים קרובות, עם קצת חשיבה לעומק, אפשר להפוך “אני לא יודע” לניחוש מושכל. גם אם לא, עוד לא נגמר המזל שלכם לחלוטין. בהתמודדות עם כל אחד מהנושאים, נציע לכם את ההימור הכי בטוח בהתמודדות עם הבלתי ידוע.
מה הוא מקרן?
מה הוא מקרן?הכי טוב להסתכל על מקרן כאל מצלמה הפוכה, המוציאה אור מעדשה ולא מקבלת אותו. לצורך מדריך הרכישה הזה, נבחן מקרנים דיגיטליים – כלומר, מקרנים עם פלטי וידיאו המשמשים כטלוויזיות או מסכי מחשב תוך שהם מציעים מספר יתרונות, כגון:
- תמונה גדולה יותר
- ניידות
- אפשרויות התקנה גמישות
העקרונות שאדבר עליהם בהמשך חלים על כל סוגי המקרנים. עם זאת, הם יעזרו לכם לחלק את המקרנים הדיגיטליים לארבע קטגוריות:
- כיס
- קולנוע ביתי
- מולטימדיה
- חדר גדול והתקנה קבועה (תת קבוצה של מולטימדיה)
כמובן, יהיו חפיפות ביניהם ולא כל הדגמים נכנסים בקלות לקטגוריה ספציפית. למשל, מקרני קולנוע ביתי ומולטימדיה דומים מאוד אחד לשני. ברוב המקרים, השימוש שלכם יבהיר איזה סוג אתם צריכים.
הצגות בחדרי ישיבות: מולטימדיה.
צפייה בסלון: קולנוע ביתי.
אולם הרצאות גדול של 500 אנשים: חדר גדול.
אולטרה נייד, אשר עבורו מתאים מסך קטן: מקרן כיס.
מקרני כיס
מקרני כיסמקרני כיס הם אולטרה ניידים, חלקם לא גדולים בהרבה ממכשיר סמארטפון, חלקם דומים למקרני מולטימדיה מיניאטוריים. אפשר להתייחס אליהם כאל חלופה למסך מחשב או טלוויזיה קטנה, שאתם יכולים לקחת איתכם לאן שאתם רוצים. כיוון שהם בדרך כלל משתמשים בנורות לד כדי להימנע מצריכתת חשמל גבוהה וממערכות קירור מגושמות, את מה שאתם מרוויחים בניידות, אתם מפסידים בגודל התמונה. על הבהירות אפשר לדבר בפירוט, אבל לצורך השוואה – מקרני כיס בדרך כלל נעים בין 25 ל-1500 לומן, בעוד שמקרני מולטימדיה ראויים רק מתחילים מ-2500 לומן. בנוסף, לרוב אין להם זום אופטי, כלומר אתם תצטרכו להיות גמישים עם מיקום המקרן שלכם כדי להגיע לגודל התמונה הרצוי.
מקרני מולטימדיה \ מקרנים חכמים
מקרני מולטימדיה הם הקטגוריה הגדולה ביותר. מקרני מולטימדיה הם לשימוש כללי והשימושים בהם רבים – החל מהקרנת מצגות PowerPoint ועד הצגת קליפי וידיאו ומצגות בחתונות. לרוב, הם נחשבים ניידים ומשקלם מתחיל מ-1.5 ק”ג בדגמים הקטנים ומשם מטפס. הבהירות שלהם נעה בין 2500 ל-4500 לומן. כמעט תמיד יש להם עדשות זום, אבל הטווח שלהן לרוב קצר יותר מאשר אלה של מקרני קולנוע ביתי: 1.2x עד 1.5x (מול 2x בעולם הקולנוע הביתי). המשמעות היא שנדרשת תשומת לב רבה בתהליך הבחירה, כדי לוודא שגודל המסך מתאים ליחס ההטלה של המקרן. מקרני מולטימדיה מציעים מגוון רחב של קלטים. VGA הוא עדיין המוביל, אבל קיימים גם פלטים דיגיטליים כגון HDMI, DVI, DisplayPort ואף SDI. בנוסף, רבים מהם תומכים בתצוגה אינטראקטיבית ואלחוטית ויש להם את היכולת להקרין ללא מחשב.
מקרני מולטימדיה נוטים להציג רוזולציית מחשב (VESA) ולא רזולוציות וידיאו SD או HD. הרזולוציות האלה כוללות SVGA (800 x 600), XGA (1024 x 768), WXGA (1280 x 800) ו-WUXGA (1920 x 1200). הרזולוציה הפופולרית ביותר היא WXGA, והיא מתאימה למצגות PowerPoint ולווידיאו HD.
מקרני הקרנה קרובה – מקרני טווח קצר
תת קטגוריה חשובה של מקרני מולטימדיה היא הקרנה קרובה והקרנה אולטרה קרובה. ככלל, יחס הטלה של פחות מ-1:1 נחשב להקרנה קרובה. יחסי ההטלה השכיחים ביותר הם 0.5:1 ו-0.3:1, כאשר האחרון נחשב להקרנה אולטרה קרובה. לרוב המקרנים להקרנה קרובה אין עדשות זום ומקרנים להקרנה אולטרה קרובה משתמשים במראה אליה התמונה מוקרנת וממנה היא נשלחת אל המסך.
הם נתלים על הקיר ולא מורכבים על התקרה ומתכוננים להתקנה קרובה מאוד למסך: בין 45 ס”מ ל-60 ס”מ. מקרנים להקרנה קרובה משמשים לרוב לכיתות לימוד והם אידיאליים להתחברות עם לוחות דיגיטליים. קל ליפול לפיתוי של מיקום מקרן להקרנה קרובה במיקום רחוק יותר מהכמה מטרים המומלצים כדי להשיג תמונה גדולה יותר בחלל קטן (בהנחה שרמות האור הטבעי נמוכות מספיק, כמובן). אלא שסביר להניח שזה לא יעבוד, שכן מקרים להקרנה קרובה נפגעים בצורה חמורה כאשר ממוקמים במרחק שהוא מחוץ לטווח המומלץ והם ידרשו התקנה יצירתית במיוחד כדי שיוכלו לייצר תמונה שאינה מעוותת. כיוון שהם מיועדים לגדלי מסך קטנים יותר (רוחב של 2.5 מטרים פחות או יותר), מקרים להקרנה קרובה בדרך כלל מגיעים ל-3000 לומן מקסימום. אם אתם זקוקים למקרן בהיר יותר ויש לכם הגבלת מקום, מומלץ שתחפשו מקרן עם התקנה קבועה ועדשות מתחלפות.
מקרנים לקולנוע ביתי
מקרני קולנוע ביתי אמיתיים – בניגוד לגרסאות המשלבות מולטימידה/קולנוע ביתי, שמנקודת מבט תכנונית ניתן להתייחס אליהן כאל מקרני מולטימדיה – שמים את הדגש על איכות התמונה מעל הכול. הם פועלים בבהירות נמוכה יותר – כ-1800 לומן בממוצע – ויש להם את הזום הגדול ביותר מבין כל סוגי המקרנים הכוללים עדשות מובנות.
מקרנים לקולנוע ביתי כוללים לעיתים קרובות בקרת מתח נמוך (LVC), כך שהדלקה או כיבוי של המקרן עלולה לגרום למסך לעלות או ל רדת, או להיפתח ולהיסגר, אם מדובר במסגרת קבועה המכוסה בווילונות. כדי להשיג את הפעולה השקטה ביותר שניתן, יש להם מערכות קירור יעילות או משוכללות יותר, מה שהופך אותם למגושמים יחסית ובמקרים מסוימים לא ניתן להתקין אותם הפוך. כמו כן, הם סוג המקרן היקר ביותר, בהתאם למפרט. רובם Full HD וחלקם 4K (DCI 4096 x 2160 4K אמיתי, למעשה). אולם, שימו לב. לעתים קרובות, חברות מכניסות את מקרני המולטימדיה המעוצבים מחדש לתוך קטגוריית הקולנוע הביתי. הסימנים המעידים על כך הם דירוגי לומן גבוהים (מעל ל-3000 לומן), רזולוציות VESA במקום HD (למשל WXGA ו-WUXGA), וזום קצר מ-2x.
אם אתם מחפשים תמונה נפלאה, חסימה מלאה של האור הטבעי ועבודה עם מסך בגודל של עד 100 אינץ’, מקרנים לקולנוע ביתי הם בחירה נהדרת. אחרת, ייתכן שמקרן מולטימדיה בהיר יותר יעשה את העבודה טוב יותר, גם אם אתם מתכננים להשתמש בו בתור מקרן לקולנוע ביתי.
איפה ה-4K שלי?
למען האמת, 4K לא עשה את כברת הדרך המהירה בעולם המקרנים כפי שעשה במסכי טלוויזיה ומחשב. כאשר רוב שבבי ה-LCD וה-DLP מיוצרים לשוק ה-A/V ולא לצרכן, סביר להניח שפשוט אין לחץ לפרוץ את גבולות הרזולוציה. עדיין, ישנן אפשרויות לצפייה בתוכן 4K ללא פשרות רבות.
האם תלת מימד עדיין באופנה?
יצרני האלקטרוניקה לצרכנים מודים בגלוי שהם ויתרו על תלת מימד. ייתכן שעדיין תרצו תלת מימד. אם כן, סביר להניח שתצטרכו לחפש מקרן לקולנוע ביתי. מקרני מולטימדיה רבים מתיימרים להיות “מוכנים לתלת מימד” – ברוב המקרים המשמעות היא התכונה “DLP Link”, טכנולוגיית תלת מימד שעובדת רק עם כרטיסי גרפיקה ממוחשבים ותוכנות. סביר יותר שמקרנים לקולנוע ביתי יציעו את מה שאתם באמת צריכים, תמיכת HDMI תלת מימד כך שתוכלו להשתמש בהם עם נגני בלוריי. בתכנון לתלת מימד, זכרו שאתם בעצם מחלקים את הבהירות לשניים. כחלופה לרכישת מקרן מוכן לתלת מימד, ניתן להשתמש גם בשילוב של שני מקרנים ופילטרים מקטבים. במקרה הזה, נדרש מעבד מיוחד כדי להוריד את זרמי העין השמאלית והימנית מאות ה-HDMI.
מקרנים בהתקנה קבועה ולאולמות גדולים
מקרנים בהתקנה קבועה ולאולמות גדולים כלולים לעתים קרובות במקרני מולטימדיה. הם הסוג הבהיר ביותר שקיים בשוק הצרכנים, החל מסביבות 4,500 לומן ועד 20.000 ואף יותר. מקרנים להתקנה בדרך כלל אינם נחשבים ניידים ולוקח זמן להתקין אותם. ברוב המקרים, הם כוללים מערכות של עדשות מתחלפות, מה שהופך אותם למתאימים ביותר במובן של מרחק הטלה. הם משמשים לרוב לאולמות הרצאות, בתי קולנוע, אצטדיונים ומסגרות דומות אחרות הדורשות הקרנה עבור קבוצות גדולות. בנוסף למסכים גדולים, משתמשים בהם בהגדרות בהן לא ניתן לשלוט באור הטבעי. רבים מהם תומכים ב”stacking”, כומר שניתן לקבל פלט משני מקרנים או יותר כדי להגדיל את הבהירות מעבר למה שמקרן אחד מסוגל להשיג. לחלופין, ניתן ל השמש ב”מיזוג קצוות” (edge blending) – המקבילה של קיר וידיאו בעולם המקרנים – כדי להגדיל את הרזולוציה הכוללת או ליצור יחס הממדים מותאם אישית.
בשל משקלם והאופי של מערכות העדשות בהם הם משתמשים, ברוב המקרים יש להתקין את המקרנים להתקנה עם אינטגרטור, כאשר מומלץ שאת ההתקנה יבצע איש מקצוע.
כעת אנו מגיעים ליישום של שלושת חלקי המידע שהוזכרו קודם לכן.
למה גודל המסך ומרחק ההטלה חשובים? או: מה זה יחס הטלה?
למקרנים יש מאפיין חשוב במיוחד ששמו “יחס הטלה”. יחס ההטלה הוא משוואה של שני חלקי מידע:
- כמה רחוק המקרן נמצא מהמסך (יחס ההטלה)?
- כמה המסך רחב?
למשל:
- רוחב המסך: 3 מטרים
- מרחק מהמקרן למסך: 4.5 מטרים
- יחס ההטלה הדרוש: 1.5:1
אם כן, השלב הראשון בבחירת מקרן הוא הבנת רוחב המסך ובאיזה מרחק ניתן להציב את המקרן מהמסך. לאחר מכן, הבחירות שלכם יצטמצמו משמעותית. כמובן, ייתכן שיש לכם גמישות. אולי החלל שלכם מאפשר לכם להתקין את המקרן בכל מקום שתרצו על התקרה. במקרה הזה, בעוד שאתם טכנית יכולים לבחור כל מקרן שתרצו, עדיף שתשקלו להתקין את המקרן קרוב ככל האפשר למסך. האור נתון לחוק הריבוע ההפוך, כלומר עוצמת האור היא ביחס הפוך לריבוע המרחק. במילים פשוטות, ככל שתוכלו להרכיבו קרוב יותר, כך תזדקקו לפחות לומן כדי להקרין תמונה חדה. הקיצון השני הוא מקרה בו ישנה התקנה קיימת על התקרה ואתם רוצים לעשות בה שימוש חוזר. במקרה הזה, עליכם למצוא מקרן שיש לו את יחס ההטלה המדויק המתאים למיקום ההתקנה ביחס לרוחב המסך.
גודל מסך ההקרנה
עבור מסכי הקרנה, מומלץ שתקראו מדריך רכישה שלם. עם זאת, בשלב הזה, רבים מכם ככל הנראה תוהים, “אם אני מתחיל מאפס, איך אני אמור לדעת איזה גודל מסך אני צריך?”. על פי כלל האצבע, הכפילו את המרחק של האדם שיושב הכי רחוק מהמסך ב-1/5. כך שאם אותו אדם יושב במרחק של 15 מטרים, תצטרכו מסך בגובה של 3 מטרים.
אבל מה קורה אם אתם לא יודעים? או אם המקרן מיועד לשימוש במקומות שונים? כדאי לעשות כל מאמץ אפשרי לברר, כיוון שאין יחס הטלה או גודל מסך “סטנדרטי”. על הנייר, לא נראה שיש הבדל גדול בין מקרני מולטימדיה עם עדשות מובנות. לרוב הם נעים בין 1.3:1 ל-3:1, בעוד שלמקרן להתקנה קבועה עם עדשות מתחלפות עשויות להיות אפשרויות של עדשות הנעות מ-0.8:1 ועד 15:1. אם החלטתם לקחת את הסיכון, למרות שכולם פחות או יותר זהים, זכרו שחריגה של אפילו 30 ס”מ במסך של 3 מטרים עלול להוביל לחיתוך של חלק משמעותי מההקרנה.
אם ממש אין לכם איך לברר, יש לכם שתי אפשרויות: בחירה בדגם עם יותר זום (בחירה שתעלה יותר) או בחירה בהטלה קצרה יותר. שימו לב שלא מדובר במקרנים להטלה קצרה אמיתית, כיוון שאין להם זום והם עלולים לגרום לעיוותים משמעותיים אם אינם ממוקמים בקפידה. הבחירה צריכה להיות קרובה יותר ל-1.3:1. למה? כי לעתים קרובות, קירוב המקרן למסך יהיה פחות בעייתי מאשר הרחקה שלו.
לבסוף, זכרו שההטלה נשענת על יחס הממדים. אם מכל סיבה שהיא אתם מגדירים את יחס הממדים של המקרן לצר יותר מאשר המקורי שלו, למקרן תהיה למעשה הטלה ארוכה יותר.
מאיפה אור המקרן מגיע?
מקרנים משתמשים בעיקר בשתי טכנולוגיות של נורות: לד ומתכת הליד. לד עדיין נדיר מחוץ לעולם מקרני הכיס. כמעט כל השאר משתמשים במתכת הליד, צורה של מנורת טונגסטן הנהנית בדרך כלל מאורך חיים של 2,000 עד 5,000 שעות אם משתמשים בה עם הגדרת ברירת המחדל של הבהירות. חלק מהמערכות משתמשות בטכנולוגיות היברידיות המגבירות אתת הלד עם מקור אור לייזר.
כמה בהירות אני צריך?
יחס ההטלה חשוב מאוד, אך הבהירות היא המאפיין שהכי חשוב לדייק בו. וכאן נכנס חלק המידע השלישי שציינתי – כמות האור הטבעי. אם התמונה אינה בהירה מספיק כדי להיראות בבירור, כל שאר השיקולים נעשים חסרי משמעות. לרוב, האתגר הגדול ביותר הוא להוציא מספיק אור מהמקרן, אך זכרו שלקבל מקרן בהיר מדי זה כמעט בלתי אפשרי. אם המקרן “בהיר מדי”, אתם תמיד יכולים פשוט להנמיך את הבהירות. אבל אם אתם רוצים להבהיר מקרן עמום מדי… שיהיה בהצלחה!
האור הטבעי מתחרה בפלט של המקרן, וגורם לתמונה להיראות דהויה.
בעולם האידיאלי שאנחנו לא חיים בו, השימוש במקרנים תמיד יהיה בחושך מוחלט. ככל שאתם מוסיפים אור טבעי, כך אתם מורידים את הניגודיות והופכים את התמונה לדהויה. גם בחירה במקרן בהיר יותר פותר את הבעיה רק חלקית, כיוון שהאור הטבעי מתערבב עם החלקים הכהים יותר בתמונה ומטשטש אותם. אם אתם חייבים להשתמש במקרן באור טבעי, לעולם לא תקבלו תמונה מושלמת, אבל תוכלו לפחות להשיג תמונה סבירה שאפשר להסתכל עליה.
בהירות מקרנים נמדדת ב-ANSI לומן (לומן בקצרה). חישוב כמות הלומן שאתם צריכים דורש לדעת את מרחק ההטלה, רוחב התמונה, כמות האור הטבעי בחדר וסוג התכנים שיוצגו. הדרך הקלה ביותר להבין את זה, היא באמצעות מחשבון הקרנה, תוכנה שעושה עבורכם את החישובים. יצרני מקרנים רבים מספקים מחשבונים באתרי האינטרנט שלהם.
הנה כמה דוגמאות למספרי לומן שאתם יכולים לצפות שתיתקלו בהם:
- סלון בו האורות כבויים לחלוטין: 1500 עד 2000 לומן
- כיתה או חדר ישיבות בו ניתן לעמעם את האורות ולא לכבות לחלוטין: לפחות 3000 לומן
- אולם הרצאות או כל מקום גדול אחר עם אור טבעי גבוה: לפחות 4500 לומן
- אולם קולנוע או אצטדיון: 20,000 לומן או יותר
כך זה ייראה אם המקרן שלכם לא בהיר מספיק
לאחר ביצוע החישוב, ייתכן שתראו שהבהירות נמדדת בנר רגל. ללא מודד אור, איך אתם אמורים לדעת כמה נר רגל יש לכם בחדר? כאן נכנסים למשוואה שיקול הדעת וההיגיון. האם אתם חושבים שהחדר “מואר היטב” (50 נר רגל), מואר במידה (20 נר רגל) או מואר בצורה מעומעמת (פחות מ-5 נר רגל)? או שנכנס אליו אור שמש בוהק? אם ההתקנה מיועדת לצפייה ביקורתית, הייתי ממליץ לכם להשיג מודד אור. אבל לשימוש יום יומי, ניחוש מושכל עם נטייה לכיוון המואר יותר יספיק.
גם את התוכן, כדאי להכניס למשוואה. האם אתם מתכוונים להקרין טקסטים לבנים של שירים על גבי רקע שחור וחלק? או שאתם מתכוונים להציג תמונות מגלריה? במקרה הראשון, ניגודיות התמונה כל כך גבוהה שאתם תסתדרו גם עם מקרן חלש בהרבה. במקרה השני, ככל הנראה תרצו לשמר כל ניואנס קטן שתוכלו ולכן תצטרכו יותר לומן.
אם ממש אין לכם מושג היכן תשתמשו במקרן, בחרו את הבהיר ביותר שאתם יכולים ושתוכלו לנייד בקלות. עם זאת, רוב הסיכויים שעם קצת מחשבה תוכלו לבצע הערכה סבירה של ההגדרה. למשל, אם אתם נציגי מכירות ניידים של מוצרים המעבירים הדרכות לקבוצות של עד 20 אנשים בחברות שונות, 3,000 לומן יעשו את העבודה אם לא תיתקלו בחלונות בלי תריסים. אם יש לכם חדר ללא תריסים, או שאתם מנסים להקרין בחוץ, באור יום, שימו לב: אף מקרן אינו בהיר מספיק. אתם מבקשים מהמקרן לעשות משהו שהוא פשוט לא נועד לעשות.
לבסוף, אם המקרן משמש לצפייה ביקורתית, היפטרו מהאור הטבעי. אם זה לא אפשרי, עדיף שתבחרו בטלוויזיה או במוניטור. האור הטבעי לא רק פוגע בתמונה אלא גם משנה אותה, בכך שהוא מבטל כיול של המקרן או תיקוני צבעים בתמונה עצמה. מקרנים ככל הנראה אינם אידיאליים לצפייה ביקורתית מלכתחילה, אך בטח ובטח שלא כשיש אור בחדר.
בהירות צבע?
אלא אם צוין אחרת, מפרט הבהירות נגזר ממדידת “הבהירות הלבנה” של הפלט (ANSI לומן). זה יכול להיות מטעה, כיוון שהדרך שבה מערכות הדמיה מעבירות תמונות בצבע יכולה להפחית את הבהירות בפועל. כדי לספק ערך מציאותי יותר, חלק מהמקרנים מציעים מפרט נוסף של “בהירות צבע”.
כעת שאתם יודעים את יחס ההטלה והבהירות, אתם יכולים להוסיף למשוואה גורמים משניים, כגון רזולוציה ויחס ניגודיות.
איזו רזולוציה אני צריך?
הרזולוציה חשובה, אבל אולי פחות ממה שאתם חושבים. רוב המקרנים כיום הם ברזולוציית XGA (1024 x 768) לפחות, בפורמט יחס ממדים של 4:3, שהוא הסטנדרט כבר זמן רב במצגות PowerPoint. ישנם כמה מקרנים בסיסיים שהם עדיין SVGA (800 x 600), ולמקרני כיס יש לפעמים רזולוציות נמוכות שהיצרנים מתחמקים מלגלות. כתוצאה מהופעת הווידאו בחדות גבוהה (high definition), פורמטים רחבים המתחילים ב-WXGA (1280 x 800) ו-720p תופסים את מקומם של הסטנדרטים הוותיקים של 4:3.
באופן אישי, לא הייתי ממליץ לרדת נמות יותר מאשר XGA. ב-SVGA וברזולוציות נמוכות יותר, הפיקסלים בתמונה עשויים להיות גלויים מאוד לעין. כמו כן, תוכנות מחשב רבות דורשות רזולוציית XGA לפחות רק כדי לפעול בכלל. אתם יכולים לרמות ולהגדיר את פלט המקרן של המחשב ל-XGA ולתת למקרן להקטין את התמונה לרזולוציה המקורית שלה. אלא שהתמונה תיראה מטושטשת ואותיות קטנות יהיו בלתי קריאות.
בחדרי קולנוע ביתיים, בהם יחס המרחק בין המסך (והגודל שלו) לבין הצופה קטן בהרבה מאשר בשימושים אחרים, שווה להשקיע בהשגת תמונה ברזולוציה גבוהה. במקרים אחרים, XGA יעשה את העבודה, למרות ששדרוג אף פעם לא יכול להזיק. באופן אידיאלי, הייתי ממליץ להתחיל מ-WXGA ולעלות משם. גם אם אתם משתמשי PowerPoint, לא יזיק לכם לקפוץ ל-16:10, מה גם שתהיו מוכנים למצב שבו תרצו להקרין סרטון HD בשלב מסוים. לשימושים מיוחדים, למשל להצגת תמונות, מומלץ שתלכו על רזולוציה גבוהה יותר: לפחות 1600 x 1200 (UXGA) עבור 4:3 או 1920 x 1200 עבור 16:10 (WUXGA), אם לא יותר. במקרה של קולנוע ביתי, זה לחלוטין עניין של האם להשקיע ב-4K או לא, כיוון שכמעט כל המקרנים לקולנוע ביתי הם גם ככה לפחות Full HD (1920 x 1080).
אם אתם ממש רוצים להיכנס לעובי הקורה בכל הנוגע לרזולוציה, חיפוש זריז באינטרנט יעלה מחשבוני רזולוציה רבים אליהם אתם יכולים להכניס גודל מסך ומרחק צפייה והמחשבון ייתן לכם את הרזולוציה. עם זאת, בכל הנוגע לבהירות, חשוב לקחת בחשבון גם את התוכן, ואת זה מחשבון לא יכול לעשות. סרטון יוטיוב דחוס במיוחד עשוי להיראות נורא ואיום, לא משנה במה תנסו להציג אותו. מצד שני, אם אתם מכינים חדר הקרנה לחברת הפקה, 4K בקושי יעשה את העבודה.
האם יחס ניגודיות חשוב?
יחס ניגודיות הוא ככל הנראה המאפיין הכי פחות חשוב. בדומה לטלוויזיות HDTV, מקרנים מסתמכים על מה שנקרא “ניגודיות דינמית” כדי לשפר את הביצועים שלהם על הנייר. ניגודיות דינמית פירושה השוואה בין השחורים העמוקים ביותר עם הבהירות בהגדרה הכי נמוכה שלה עבור תמונה א’, לבין הלבנים הבהירים ביותר עם הבהירות בהגדרה הכי גבוהה שלה עבור תמונה ב’. בניגוד לטלוויזיות, משטח המסך משחק תפקיד חשוב בניגודיות. חלק מהמסכים מתהדרים בגימורים בעלי ניגודיות גבוהה על חשבון זוויות הצפייה. בנוסף, כל אור טבעי יפחית את יחס הניגודיות בפועל. בתנאי צפייה אופטימליים, ניגודיות גבוהה (10,000 או יותר) היא ברכה. אבל אם כמות קצת יותר מטריוויאלית של אור טבעי, לא תצליחו להבדיל בין יחס ניגודיות של 500:1 לבין 1:100,000.
טכנולוגיה שהולכת וצוברת תאוצה: HDR
בהקשר של תצוגות לקולנוע ביתי, HDR (טווח דינמי גבוה) שואף להיות ניגודיות דינמית שעובדת, והוא מתוגבר על ידי מרחב צבעים בסולם גבוה כדי ממש לשדרג את התמונות. נכון לעכשיו, מתנהלת מלחמת פורמטים, כאשר HDR10 וראיית דולבי מהווים סטנדרטים חלופיים. על הנייר, כל אחד מהם מציע:
| סטנדרטי | HDR10 | ראיית דולבי |
| רזולוציה מינימלית | 3840×2160 | 3840×2160 |
| בהירות (מקסימלית) | תמיכה ב-1,000 nits / 4,000 nits | תמיכה ב-4,000 nits / 10,000 nits |
| עומק צבע | תמיכה ב-10 bit/12 bit | 12-bit |
| מרחב צבע | 90% מ-DCI-P3 | 90% מ-DCI-P3 (הצעה ל- 2020) |
לדולבי יש יתרון קל בביצועים, בעוד ש-HR10 מרוויח מכך שהוא סטנדרט פתוח שעשוי לזכות בחיבוק רחב יותר. כמובן, שום דבר לא מונע ממכשירים לתמוך בשניהם. חשוב לציין שמכשירים הטוענים כי הם תומכים באחד מהסטנדרטים הללו עשויים שלא להציע תמיכה מלאה. יעד בהירות השיא של 4,000 nits למשל חל על תצוגות עם תאורה אחורית, אך לא ניתן לתרגם אותו לתחום המקרנים מסיבות שנדונו בסעיף “כמה בהירות אני צריך?” במאמר הזה. כמו כן, חלק מהמכשירים מתעלמים ממרחב הצבעים ומעומק הצבעים. לכן, הקפידו לעבור כל כל המפרט ולא רק על אילו סטנדרטים נתמכים, כדי להבטיח תאימות מלאה.
כדי להעריך HDR כמו שצריך, תצטרכו שרשרת HDR מלאה. נגן הבלוריי, הממיר או מכשיר הסטרימינג, המקרן עצמו והתכנים שינוגנו צריכים כולם לתמוך באותו סטנדרט HDR. נכון לעכשיו, HRD10 שאינו קנייני עושה עבודה טובה יותר, אם כי מלחמות הפורמטים מהעבר מעידות על כך ששום דבר לא חקוק בסלע.
מה הם Keystone Corrections ו-Lens Shift?
לרוב המקרנים יהיה Keystone Correction אנכי לפחות, ואולי גם אופקי. חלקם אפילו מציעים lens shift (הטיית עדשה). כמובן, כולנו מכירים את “אפקט ה-Keystone” הטפרזי – התמונה נראית רחבה יותר בחלק העליון כשהמקרן מוצב במיקום נמוך מדי, או רחבה יותר בצד אחד כאשר המקרן אינו ממורכז מבחינה אופקית. Keystone Correction מתקן את זה, עד לאחוז מוגדר. המגבלה של Keystone Correction היא שהוא מבוצע באופן דיגיטלי, כמו זום דיגיטלי במצלמת וידיאו. ככל שתפעילו אותו יותר, כך איכות התמונה עלולה להיפגע. אם אתם מרכיבים או ממקמים את המקרן כך שהעדשה איננה מתחת לתחתית המסך או מעל החלק העליון של המסך (בהנחה שזו זווית ישרה ביחס למסך), כנראה שתהיו בסדר. אם תתחילו לזלוג ממצב ההרכבה הרגיל (או שאתם משלבים קצוות), כדאי שתשקלו לבחור במקרן בעל הטיית עדשה. הטיית העדשה משרתת את אותה המטרה ואף יותר, כאשר היא מאפשרת לכם “למקם” את התמונה מחדש באופן אופטי, מבלי לאבד מאיכות התמונה. כדי לקבל הטיית עדשה, חפשו מקרן יוקרתי לקולנוע ביתי או מקרן בהתקנה קבועה.
תמונה מקורית
Vertical Keystone
Horizontal Keystone
DLP או LCD: מה עדיף?
ישנן שלוש מערכות הדמיה ברוב המקרנים כיום: DLP, LCD ועוד אחת שאולי לא שמעתם עליה – 3LCD reflective. הבחירה בין DLP ל-LCD היא ללא ספק הימור בימים אלה. ל-LCD אין “אפקט קשת”, כאשר ל-DLP יש פחות אפקט “דלת המסך” וניגודיות טובה יותר. מלבד זאת, ל-LCD יש יתרון קל באמינות בכך שאין במערכת ההדמיה חלקים נעים, ואילו DLP בעל שבב יחיד משתמש בגלגל צבע מסתובב ומראות זעירות. גם בלוחות LCD יכולות להיות בעיות, אך לרוב הן יהיו פיקסלים מתים ולא כשלים קטסטרופליים כגון כאשר גלגל צבע DLP מפסיק לעבוד. אם אתם משתמשים במקרן בהתקנה רחוקה בה לא ניתן להחליף אותו או להתעסק איתו בקלות, בחרו ב-LCD. אחרת, LCD מול DLP לא צריך להוות גורם מכריע.
דוגמה של אפקט דלת המסך
במובנים מסוימים האנדרדוג, 3LCD Reflective – שנמצא ב-LCoS (גביש נוזלי על סיליקון), LCoS (גביש נוזלי על קוורץ) ו-SXRD (תצוגת סיליקון X-tal רפלקטיבית) – מציע את הטוב משני העולמות. חלק מכם אולי זוכרים במעורפל את טלוויזיות ההקרנה HD שהיו להן LCoS. 3LCD Reflective היא טכנולוגיה רפלקטיבית כמו DLP, אך במקרה הזה האור משתקף מלוח LCD בעל גב סיליקון או קוורץ ולא מראות זעירות. המערכת הזו טוענת כיום שהיא מייצרת פחות אפקט דלת המסך, ומכיוון שהיא LCD, אין בה אפקט קשת והפרעות תנועה אחרות הקשורות לגלגל הצבעים.
אילו חיבורים אני צריך?
HDMI או חיבור המתאים ל-HDMI הם הסטנדרט בה’ הידיעה בימים אלה. התקנות A/V רבות מתחברות ל-VGA, כך שיש עדיין שימוש לטכנולוגיה האנלוגית הוותיקה הזו. מלבד VGA, מקרני מולטימדיה ממשיכים להציע חיבורים אנלוגיים מסוג SD כגון S-video ווידאו composite למקרה שתזדקקו להם. מקרנים לקולנוע ביתי, המכוונים לגאדג’טים העדכניים ביותר בשוק, עשויים לכלול רק HDMI (בתוספת חיבורים “חכמים” אחרים). במקרנים לאולמות גדולים, SDI – טכנולוגיית הווידיאו הסטנדרטית המשמשת לשידור טלוויזיה – נפוצה כיוון שהיא מציעה כבלים פשוטים יותר, קל יותר לחבר ולהדליק אותה והיא תומכת בחיבורי כבלים ארוכים יותר מאשר HDMI.
טיפ אחד להתקנות: אל תריצו כבלי HDMI במרחק של מעל ל-7.6 מטרים. ישנם כבלי HDMI ארוכים יותר, אך ככל שיהיה זה ארוך יותר, כך הכבל ישמש כאנטנה ויקלוט אותות RF. ממרחק של 7.6 מטרים, האמינות יורדת משמעותית. אם אתם צריכים לחבר HDMI רחוק יותר, אתם יכולים להשתמש ב-baluns, קופסאות המרה מיוחדות המשנות את האות כך שהיא יכולה להגיע רחוק יותר (כלומר שהיא תהיה עמידה להפרעות).
MHL
מקרנים רבים בשוק הצרכנים כוללים כיום תמיכה ב-MHL. MHL אינו מחבר כשלעצמו, אלא תקן לחיבור חכם של מגוון מכשירים למסכים, בייחוד מכשירים ניידים. המחבר בצד התצוגה הוא בדרך כלל HDMI, בעוד שבצד של המכשיר הוא משתנה. מיקרו USB או USB Type-C הם הנורמה לסמארטפונים וטאבלטים. מפרט ה-MHL המלא מכיל תכונות כגון וידאו 8K ב-120 פריימים לשנייה, אודיו רב ערוצי, שליטה במכשיר באמצעות שלט אחד, נתוני USB I/O ועוד. כמובן, מכשירים המתהדרים ב-MHL לא בהכרח יישמו את התכונות האלה.
USB, נטוורקינג ו-IoT
ככל שהטכנולוגיות משתלבות, המקרנים נעשים חכמים ומחוברים יותר. מלבד MHL, מקרנים יכולים להתחבר לרשת או למחשבים במגוון דרכים. בימים אלה, המקרנים כוללים USB, WiFi, נגני מדיה משולבים ועוד. המשמעות היא לא רק שניתן לשלוט בהם מרחוק, אלא גם לתמוך במצגת בצורה ישירה ממחשבים/התקנים אחרים ברשת. עבור חדרי ישיבות קטנים, ייתכן שתוכלו אפילו לחבר מחשב או מכשיר נייד “אד הוק” ישירות למקרן ללא רשת תומכת. ייתכן שתוכלו אפילו לחבר כונן אחסון USB ישירות ולהציג תמונות, מצגות PowerPoint ותכנים אחרים ללא מחשב.
וידאו אלחוטי
וידאו אלחוטי הוא אחת הכניסות המבוקשות ביותר. לחלק מהמקרנים יש את זה, בדרך כלל בצורה של דונגל USB אופציונאלי. אבל מכיוון שבדרך כלל יש לדחוס את הווידאו, ובשל נוכחותם של כל כך הרבה מכשירים אלחוטיים מתחרים – במיוחד נתבים אלחוטיים – הממשק האלחוטי במקרנים רבים מומלץ רק עבור מצגות PowerPoint, תמונות או הצגת גרפיקה ממוחשבת סטטית יחסית. בנוסף, טווח הדונגלים האלחוטיים של המקרנים מוגבל בדרך כלל לקו ראייה של כ-9 מטרים. אם אתם באמת צריכים לשלוח וידאו באופן אלחוטי, ישנן אופציות צד שלישי שיכולות לעשות זאת, חלקן אפילו לא דוחסות.
האם אני יכול להסתמך על הרמקולים המובנים במקרן?
מקרנים, בדומה לטלוויזיות, לא בנויים לספק סאונד ברמה גבוהה. לרוב, הם מוגבלים לרמקולים של 1 או 3 וואט, שלא עושים את העבודה ברוב המצבים. באופן כללי, מומלץ להשקיע במערכת סאונד נפרדת, אפילו אם אלה רק רמקולי מחשב ניידים.
סיכום: מאין מגיעה איכות התמונה?
רוב הסיכויים שאתם רוצים את איכות התמונה הטובה ביותר שאתם יכולים להרשות לעצמכם וזה בטח נראה שאנחנו מתחמקים מהשאלה, כשאנחנו רק מדברים על נושאים משעממים, אך חשובים, כמו יחס הטלה ולומן. אך לתלונה הזאת יש שתי טענות נגד.
- אם המקרן שאתם בוחרים אינו בהיר מספיק, איכות התמונה תיפגע. אם הוא מקרין תמונה בגודל לא נכון, חוויית הצפייה תסבול מכך.
- בכלל, קשה למדוד איכות תמונה בצורה אובייקטיבית. הרבה ממה שמהווה את “איכות התמונה” הוא סובייקטיבי לחלוטין.
על טענה 1, אני בטוח שתסכימו שאמרתי מספיק. בקשר לטענה 2, אם אתם יודעים מה הם הבהירות ויחס ההטלה שאתם צריכים, הייתי אומר ששני מקרנים עם מפרטים ומחירים דומים יפעלו כמעט אותו דבר. הטלת מטבע אולי לא נשמעת כמו הדרך הסבירה לקבלת החלטת רכישה, אך לאחר שקבעתם אילו מאפיינים הם חובה ואתם מתמקדים במחיר, עשיתם כבר כל שביכולתכם כדי לבחור נכון. בין אם השלבים הקודמים צמצמו את האפשרויות שלכם לדגם אחד או לעשרה, היו סמוכים ובטוחים כי מה שתבחרו מביניהם יהיה הבחירה הטובה ביותר עבורכם.
המסקנות
- האם המקרן הוא הבחירה הנכונה? אם אתם צריכים להגיע למסך גדול יותר ו/או אם ניידות היא המפתח, אז כן.
- מתי לא השתמש במקרן: מקרנים מיועדים, ובכן, להקרנה. אין להשתמש בהם לצורך ביצוע תיקוני צבעים או הערכות קריטיות. בנוסף, הם עובדים טוב יותר באור נמוך. אם יש לכם אור טבעי בהיר שאין לכם שליטה עליו, בפרט אם מדובר באור השמש, חפשו אלטרנטיבה.
- ברגע שגודל המסך ידוע לכם, קבעו מה הוא יחס ההטלה לפי רוחב המסך והמרחק בין המקרן לבין המסך.
- אם אינם יודעים מראש את גודל המסך, חפשו מקרן עם יותר זום או עם הטלה נמוכה יותר. ברוב המקרים, קל יותר להתקרב מאשר להתרחק.
- בהתאם לגודל המסך, מרחק ההטלה וכמות האור הטבעי בחדר, השתמשו במחשבון מקרן כדי לקבוע את הבהירות המינימלית הנדרשת בלומן.
- אם אינם יכולים לחשב את הבהירות שאתם צריכים, שקלו לבחור במקרן הבהיר ביותר שאתם יכולים להשיג, בגבולות ההיגיון.
- התוכן שאתם מתכוונים להציג והמרחק הממוצע של הצופים שלכם קובעים את הרזולוציה המינימלית אתם צריכים. WXGA בדרך כלל בטוח למולטימדיה, אם כי שדרוג ל-1080p ואף מעל בהחלט לא יזיק. עבור קולנוע ביתי, תמיד תרצו 1080p, אולי אפילו 4K.
- קחו בחשבון את כל התכונות המשניות שאתם עשויים להזדקק להן, כגון היכולת להציג מצגת מכונן USB או ממכשיר נייד.
אל תשברו את הראש, אם אחרי תהליך השלילה החיפוש שלכם יעלה יותר מדי אפשרויות, רוב הסיכויים שכולן יעבדו עבורכם.
מילון מונחים
בהירות (לומן)
בהירות מקרנים נמדדת ב-ANSI לומן (לומן, בקצרה). כיוון שדירוג הלומן נמדד לעיתים קרובות על ידי קריאה מהשתקפות ממסך ולא ישירות מהאור היוצא מהעדשה, יש מקום לא מבוטל לסטייה במספרים. הסיבה לכך היא שמשטחי מסך שונים בעלי מאפייני רפלקטיביות שונים, וכנראה שתוכלו לנחש אילו משטחים יצרני מקרנים מעדיפים בעת דירוג המוצרים שלהם. בנוסף, מרכז התמונה בהיר יותר מהקצוות באיזושהי רמה, כך שהיצרנים מודדים מהמרכז (במקרים מסוימים הם מספיק כנים כדי להודות שהם ביצעו את הקריאה מהמרכז, אבל זה בדרך כלל בדגמים מקצועיים שהחברות יודעות שייבחנו בקפידה רבה יותר על ידי משתמשי הקצה).
מקרני מולטימדיה מתחילים מסביבות 2500 לומן ומגיעים עד ל-4500 לומן לערך, אם כי הקו הולך ונהיה מטושטש בין מולטימדיה לבין התקנה קבועה. לכן, אתם עשויים להיתקל במקרן המפורסם כמולטימדיה ומגיע ל-6500 לומן. מקרנים לקולנוע ביתי היו מרחפים סביב רף ה-2000 לומן, אך בשנים האחרונות התחילו לצוץ יותר ויותר דגמים בהירים במיוחד. נכון לכתיבת שורות אלה, מקרני כיס מדורגים ב-1000 לומן או פחות, כיוון שהם מסתמכים על נורות לד. חלקם מגיעים אף ל-10 לומן. מן הקצה השני, אם אתם רוצים לבנות אולם קולנוע טיפוסי, תצטרכו לפחות 20,000 לומן.
DLP
DLP פירושו עיבוד אור דיגיטלי. ישנם שני סוגים: שבב אחד ושלושה שבבים. DLP עם שבב אחד הוא הנפוץ ביותר והוא משלב גלגל צבעים ומראות זעירות כדי לייצר תמונה. היתרון ההיסטורי שלו על פני ה-LCD הוא בכך שהוא יכול לייצר צבע וניגודיות טובים יותר כיוון שניתן, תיאורטית, לצבוע את הגלגל כדי לשחזר כל ערך צבע או ערך טונאלי. בנוסף, יש פחות מרווח בין הפיקסלים, הודות להתקדמוית בתכנון מיקרו-מראות, כך שפחות סביר שתיתקלו ב”אפקט דלת המסך” הזה. החיסרון ב-DLP בהשוואה ל-LCD הוא חפץ המכונה “אפקט הקשת”. עם זאת, מקרני DLP חדשים יותר מסובבים את גלגל הצבעים כל כך מהר, שכמעט ולא ניתן לראות את אפקט הקשת.
DLP עם שלושה שבבים הוא נדיר והוא מוותר על גלגל הצבעים לטובת שלושה מערכים של מיקרו מראות, אחד לכל צבע עיקרי. במובנים מסוימים, DLP עם שלושה שבבים הוא הטוב משני העולמות: ביטול אפקט הקשת תוך שמירה על מרווח פיקסלים סביר. עם זאת, הטכנולוגיה נחשבת בדרך כלל יקרה ולא נמצאת בשימוש תדיר.
מיזוג קצוות
מיזוג קצוות מאפשר מיזוג של תמונות משני מקרנים או יותר בצורה חלקה ליצירת תמונה אחת גדולה. מיזוג קצוות הוא המקביל להקרנה של קיר וידאו ויכול להיות שימושי ליישומים יצירתיים, המאפשר יצירת יחס ממדים לא סטנדרטי. מיזוג קצוות עשוי להיות תכונה מובנית, או להגיע ממעבד וידאו צד שלישי. כך או כך, המקרנים חייבים להיות מאותו דגם והם צריכים להיות מכוילים בקפידה כדי להבטיח שהתמונות מתאימות.
נורת מקרן היברידית (לד/לייזר)
כדי לייצר בהירות גבוהה מכפי שניתן להשתמש כיום אך ורק בנורת לד, תוך שמירה על CRI (אינדקס עיבוד צבע), חלק מהמקרנים משתמשים במנורות “היברידיות” המשלבות לד עם מערך לייזרים ירוקים, בשילוב עם מפצל קרן הפוכה. היתרון בטכנולוגיה הזו הוא שמדובר במקור אור שאינו נשרף ומציע צריכת אנרגיה נמוכה יותר בהשוואה למנורת מתכת הליד מסורתיות בעלות אותה הבהירות. החיסרון הוא שה-CRI המתקבל נשאר נמוך ממה שמנורות מתכת הליד יכולות לייצר. לכן, הטכנולוגיה הזו פרוסה במקרנים המכוונים ל”מצגת” – כלומר להצגת מצגות PowerPoint ויישומים דומים. מקרן המותאם להפעלת וידאו, הצגת תמונות או כל דבר אחר הדורש שחזור צבעים טוב ישתמש במנורת מתכת הליד אחת או יותר.
Keystone Correction
Keystone Correction הוא עיבוד דיגיטלי המתקן את אפקט ה-keystone באחוז מוגדר. לרוב המקרנים יש תיקון Keystone Correction אנכי בלבד, כאשר לאחרים יש גם אנכי וגם רוחבי. “אפקט ה-Keystone” גורם לתמונה המוקרנת להיראות רחבה יותר בחלק העליון כאשר המקרן נמוך מדי, או רחבה יותר בצד אחד כאשר המקרן אינו ממורכז מבחינה אופקית. Keystone Correction אנכי מתקן את ה-Keystoning כאשר המקרן נמוך או גבוה מדי אך דורש מרכוז אופקי. תיקון אופקי מבצע פיצוי אם המקרן איננו ממורכז אופקית. חלק מהמקרנים דורשים התאמה ידנית וחלקם מחשבים את התיקון הנדרש באופן אוטומטי.
החיסרון ב-Keystone Correction הוא שמאחר שמדובר באפקט דיגיטלי, ככל שיופעל תיקון רב יותר, הרזולוציה תצטמצם, קצת כמו זום דיגיטלי במצלמת וידאו. כדי להימנע מירידת איכות, יש להשתמש בהטיית עדשה.
מנורת מקרן לד
לד (דיודה פולטת אור) הוא תאורת המקרן החסכונית ביותר באנרגיה. בנוסף, מנורות לד אינן נשרפות באופן רגיל. כמו בכל מעגל, הן יכולות להתקלקל, אך יש להן תוחלת חיים של כ-20,000 שעות, לעומת פחות מ-5,000 אצל מנורת מתכת הליד טיפוסית. כיום, נורות לד עומדות בפני שתי מגבלות עיקריות בעולם המקרנים: בהירות נמוכה יותר ו-CRI נמוך יותר, בהשוואה למקבילות ממתכת הליד. נכון לכתיבת שורות אלה, מקרני לד רבים פולטים פחות מ-1,000 לומן ושייכים כמעט אך ורק לקטגוריית מקרני כיס.
מעט מאוד מקרני מולטימדיה משתמשים בטכנולוגיה היברידית המשלבת לד עם לייזר ירוק.
LCD
3LCD היא מערכת ההדמיה הנפוצה ביותר במקרני מולטימדיה. בשימוש הנפוץ ביותר שלו, 3LCD משתמש במפצל קרן (פריזמה) כדי לשבור את האור לצבעי ה-RGB העיקריים שלו, כאשר הוא שולח כל צבע דרך לוח קריסטל נוזלי ייעודי. בהשוואה ל-DLP, מסכי LCD לא נוטים לייצר הפרעות נעות גלויות לעין כיוון שהם מעבירים את התמונה שורה אחר שורה, כמו מסך טלוויזיה או מחשב, ולכן אין חלקים נעים במערכת ההדמיה. החסרונות הם יחס ניגודיות נמוך יותר מאשר DLP, ויותר מרווח בין הפיקסלים, מה שהופך את אפקט דלת המסך לבולט יותר ברזולוציות מסוימות.
LCoS
LCoS (גביש נוזלי על סיליקון) נקרא גם SXRD (תצוגת Silicon X-tal רפלקטיבית). מדובר בטכנולוגיה רפלקטיבית כמו DLP עם שלושה שבבים, אך במקרה הזה האור משתקף מלוח LCD בעל גב סיליקון ולא מראות זעירות. המערכת הזו טוענת כיום שהיא מייצרת פחות אפקט דלת המסך, ומכיוון שהיא LCD, אין בה אפקט קשת והפרעות תנועה אחרות הקשורות לגלגל הצבעים ומשויכות ל-DLP בעל שבב אחד. היא משמשת למקרני מולטימדיה המיועדים לצפייה ביקורתית ולמקרני קולנוע ביתי איכותיים במיוחד.
בקרת מתח נמוך (LVC)
LVC (בקרת מתח נמוך) הוא יציאה שנמצאת במקרנים רבים המאפשרת למקרן להפעיל רכיב נוסף בהתקנה של A/V או קולנוע ביתי. לדוגמה, חיבור מקרן למסך חשמלי עם תמיכה ב-LVC מאפשר למקרן להפעיל את המסך באופן אוטומטי כך שהוא יירד כשהמקרן מופעל ויתרומם כשהוא כבוי. ניתן לחבר את יציאת ה-LVC ישירות למסך או למערכת אוטומציה ששולטת במסך ויכולה לבצע גם פעולות נוספות, כגון עמעום אורות הבית.
הטיית עדשה
למקרנים עם הטיית עדשה יש ממשק של עדשת מקרן זזה, המאפשר לכוון מעט את זווית העדשה ביחס לתמונה. בדומה ל-Keystone Correction, ניתן להשתמש בהטיית עדשה לתיקון Keystoning, אך בשונה ממנו, היא אינה גורמת לאובדן רזולוציה. בנוסף, ניתן להשתמש בה כדי לשנות מעט את מיקום התמונה כדי להקל על התקנת המקרן או כדי ליישר שתי תמונות או יותר בעת שימוש במיזוג קצוות או ב”Stacking”. הטיית העדשה מתבצעת באופן ידני בחלק מהמקרנים, ובאופן חשמלי, בעזרת שלט, בדגמים אחרים. למקרנים לאולמות גדולים יהיו בדרך כלל עדשות עם הטייה חשמלית.
מנורת מקרן מתכת הליד
למרות ההתקדמות בטכנולוגיית הלד, מנורות מתכת הליד הן עדיין הנפוצות ביותר כיוון שהן בהירות ובעלות CRI (אינדקס עיבוד צבע) גבוה. החסרונות: הן נשרפות לאחר כמה אלפי שעות (2,000 עד 5,000 שעות), מכריחות את המקרנים להשתמש במערכות קירור רועשות והן יקרות במיוחד. במקרני מולטימדיה וקולנוע ביתי טיפוסיים, ישנה מנורה אחת בלבד, סגורה בתוך תושבת. לרוב, כל התושבת תוחלף ולא רק המנורה עצמה. לפני ההסרה, יש לתת למנורה להתקרר לחלוטין ולהקפיד לא לגעת בעדשה. אם תיגעו בעדשה עם שמן באצבעות, אתם עלולים לפגוע בציפוי שלה ולגרום למנורה להתפוצץ כשתידלק. ישנו סיכון מינימלי לפגיעה פיזית שכן המנורה אטומה בתוך המקרן. עם זאת, המשמעות תהיה רכישת מנורה חדשה.
נורה כפולה
חלק מהמקרנים משתמשים בשתי נורות (או יותר) בתור דרך חסכונית להגביר את הבהירות הכוללת. עיצוב עם נורה כפולה מספק גם גיבוי – אם נורה אחת מתקלקלת, תוכלו להמשיך להשתמש במקרן, אם כי רק במחצית מהתפוקה המקורית שלו. בדגמים מסוימים, המשמעות היא שאתם יכולים גם לכבות נורה אחת כדי לשמור על חיי הנורה ולחסוך בחשמל במצבים בהם מיותר להשתמש בתפוקה המלאה. אולם, ייתכן שמבחינת תחזוקה זה לא אידיאלי, כיוון שזה אומר שיש להחליף את הנורות בזמנים שונים, וסוג המקרנים המשתמשים בנורות כפולות (או במספר נורות) נוטים להיות מותקנים במקומות אליהם אין גישה בקלות.
רזולוציה טבעית
רזולוציה טבעית היא הרזולוציה, מדידת הפיקסלים, של מערכת ההדמיה של המקרן, ואין לבלבל אותה עם הרזולוציה המקסימלית הנתמכת, שלרוב גבוהה יותר. רזולוציות יכולות להיות פורמטי וידאו SD או HD, כגון: 480i (NTSC), 576i (PAL), 720p, 1080i, UltraHD 4K (3840 x 2160), או DCI 4K (4096 x 2160), או מחשב VESA (Video Electronics Standards Association) כגון: VGA (640 x 480), SVGA (800 x 600), XGA (1024 x 768), WXGA (1280 x 800), UXGA (1600 x 1200), או WUXGA (1920 x 1200).
באופן אידיאלי, יש להגדיר את ההתקן המחובר כך שיתאים לרזולוציה המקורית של המקרן. אחרת, המקרן יגדיל את התמונה והיא תיפגע.
אפקט הקשת
אפקט הקשת הוא הפרעה המופיעה במקרנים רבים מבוססי DLP בעל שבב אחד ונגרם בעיקר כיוון שגלגל הצבעים מוציא צבעים שונים בזמנים שונים. האפקט נראה כמו שביל של קשת בפינת הראייה ההיקפית שלכם כאשר אתם מזיזים את עיניכם על פני התמונה. עם התפתחות טכנולוגיית ה-DLP, החל השימוש בגלגלים מהירים יותר המפחיתים את האפקט הזה באופן משמעותי, עד שכמעט ולא ניתן להבחין בו כיום.
אפקט דלת המסך
אפקט דלת המסך הוא הפרעה הנוצרת ברמות שונות על ידי שימוש בכל מערכות ההדמיה של מקרנים דיגיטליים: DLP, 3LCD, ו-LCoS. ניתן לתאר אותו בתור תבנית של רשת, הנגרמת על ידי המרחב הפיזי שבין הפיקסלים הבודדים. ברזולוציה נתונה, מקרני LCD נוטים להציג את האפקט הרב ביותר של דלת המסך, כאשר מקרני LCoS מציגים אותו הכי פחות. מעבר למערכת ההדמיה, מקרנים ברזולוציה גבוהה יותר מייצרים בדרך כלל פחות אפקט דלת המסך מאשר דגמים ברזולוציה נמוכה יותר בתמונה בגודל נתון.
Stacking
המשמעות של Stacking איננה “הערמת” מקרנים אחד על גבי השני (אם כי מקרנים הניתנים ל-Stacking בדרך כלל תומכים בסידור הזה). במקום זאת, המשמעות היא שתמונות זהות משני מקרנים או יותר מוקרנות על גבי אותו אזור במסך, ולכן התמונות “מוערמות” (Stacked). Stacking הפך לדרך להגביר את הבהירות מעבר ליכולת של מקרן יחיד ויכול להיות משתלם יותר מאשר רכישת מקרן בודד עם אותה הבהירות. המקרנים צריכים להיות מאותו הדגם ויש לבצע ביניהם כיול כדי להבטיח שהתמונות המוערמות אכן תואמות. ה-Stacking מובנה במקרנים רבים להתקנה קבועה בעלי הטיית עדשה. בנוסף, ישנם מעבדים המאפשרים מיזוג תמונות ממקרנים שאין להם Stacking מובנה.
יחס הטלה
יחס ההטלה מתאר את הקשר בין רוחב המסך למרחק שבין המקרן למסך, כאשר המספר הראשון מייצג את מרחק ההטלה והשני את רוחב המסך.. זה נכתב כך – “מרחק הטלה:רוחב מסך”, כלומר: “1.3:1”. כך, למשל, עדשה עם יחס הטלה 1:1 תייצר תמונה ברוחב של 1.2 מטרים במרחק של 1.2 מטרים מהמסך. עדשה עם “הטלה קצרה” (או זווית רחבה), בעלת יחס הטלה של 0.5:1 תייצר תמונה ברוחב של 1.2 מטרים במרחק של 0.6 מטרים מהמסך. ולבסוף, עדשה עם הטלה ארוכה (או טלפוטו) בעלת יחס הטלה של 3:1 תייצר תמונה בגודל של 1.2 מטרים במרחק של 3.6 מטרים מהמסך. מקרנים עם עדשות זום יציינו את יחס ההטלה בתור טווח, לדוגמה “1.3:1 עד 1.7:1”. אלא אם צוין אחרת, יחס ההטלה מבוסס על יחס הממדים הטבעי של המקרן.
למקרני מולטימדיה ולקולנוע ביתי יש לרוב יחסי הטלה של 0.3:1 או יותר בהגדרה הרחבה ביותר שלהם ושל 3:1 בטלפוטו שלהם. מקרנים להקרנה קרובה במיוחד יש יחס של עד 0.5:1. מקרנים עם עדשות מתחלפות מציעים מבחר של עדשות, המספקות יחסים של מ-0.8:1 ועד 10:1 או יותר. במקרים מסוימים, ניתן לרכוש עדשות הרחבה כדי להגדיל או להקטין את יחס ההטלה של העדשות המובנות. בדומה לעדשות המרה למצלמות וידאו, עלולים להיווצר עיוותים וצורות אחרות של הפחתת איכות התמונה.
יחס ניגודיות
יחס הניגודיות משווה את הערך הכהה ביותר שהמקרן יכול לייצר עם הבהיר ביותר, יכול לנוע בין 500:1 ל-100,000:1 ונוטה להיות גבוה יותר במקרנים מבוססי DLP. חשוב לציין שבמקרים רבים, יחס הניגודיות המצוין על ידי היצרן מייצג א הניגודיות הדינמית. ניגודיות דינמית משנה את בהירות הנורה בין תמונות (או סצנות), כאשר היא מבססת את היחס על הלבן הבהיר ביותר שהמקרן יכול להפיק כאשר הבהירות מגיעה למקסימום, לעומת השחור הכהה ביותר שהמקרן יכול להפיק כאשר הנורה נמצאת בהגדרה הכהה ביותר שלה (או כבויה לחלוטין בטכנולוגיות מסוימות). המשמעות היא שיחס הניגודיות המוצהר יופיע בפועל רק אם תמונה כהה מגיעה מיד לאחר תמונה בהירה או להפך.
חוץ מהניגודיות הדינמית, קשה לקבוע את יחס הניגודיות של המקרן כיוון שסוג בד המסך (או משטח הקרנה אחר) ונוכחות האור הטבעי משפיעים משמעותית על יחס הניגודיות. מבחינת אור טבעי, ככל שיש יותר אור טבעי, כך יחס הניגודיות בפועל יירד. כל כמות אור טבעי שהיא מעבר לטריוויאלית תוריד משמעותית את היחס, כך שההשוואות המבוססות על יחס הניגודיות יהיו חסרות משמעות.
