מרכז הסאונד | יבואני מקרנים  – במחירים הזולים בישראל !!! 

מרכז הסאונד מתמחה בייבוא מקרנים חכמים לקולנוע ביתי ולמצגות, של מבחר המותגים המובילים בעולם  |   (מכירה סיטונאית בעיקר) וגם לפרטיים במחיר הזול בארץ ! תבדקו אותנו !

050-2288600

 

במאמר הזה נדון ב:

1. מבוא
2. יצירת צבע
3. זמן מול מרחב
4. בהירות לבנה ובהירות צבעים
5. דרכי אור
6. נורות מול לא נורות
7. מחיר התחלתי ומחיר סופי
8. לדים, לייזר ומקורות אור משולבים
9. לייזרים

 

בלב כל מקרן יש שני יסודות: טכנולוגיית ההדמיה ומקור האור. השניים מתקשרים האחד עם השני כך שכדי להבין היטב כיצד לבחור את מקור האור שלכם, עליכם לדעת מעט על טכנולוגיית ההדמיה שלו וכיצד בכלל פועלות טכנולוגיות הדמיה. אז לפני שנבחן את מקורות האור הנפוצים ביותר כיום להקרנה – נורה, לייזר ולד – ואשר עשויים להתאים לצרכים שלכם, נדבר תחילה על הדמיה.


***שימו לב! אנו יבואנים של מקרני DLP מקרני Leaser ומקרני LED ( מכירה סיטונאית בעיקר – ראו כאן מבצעים על מקרן לייזר ) של מקרנים וגם של מסכי הקרנה .. כך שאם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לפנות אלינו ונעזור לכם בשמחה…

חייגו אלינו 077-2080700 או הגיעו אלינו וקבלו ייעוץ ללא תשלום ! ראו כאן מקרנים למכירה או מקרנים להשכרה

כל תצוגות הצבע, כולל מקרנים, בנויות בהתבסס על התבוננות יסודית על האופן בו מערכת הראייה האנושית תופסת צבע. כלומר, אם אתם עובדים עם אור, אתם זקוקים לשלושה צבעי יסוד בלבד – אדום, ירוק וכחול – כדי לייצר כל צבע שהעין האנושית יכולה לראות. כל שעליכם לעשות הוא לערבב את שלושת צבעי היסוד הללו בפרופורציות הנכונות. או לפחות זו המהות של העניין.
הרעיון של חיבור צבעים מאפשר לערבב את שלושת צבעי היסוד אדום, ירוק וכחול (עבורם יש לעין האנושית קולטנים) כדי ליצור את כל שאר הצבעים הנראים לעין, כולל לבן והצבעים המשניים מגנטה, ציאן וצהוב.

ליתר דיוק, סולם הצבעים שתוכלו לייצר תלוי בבחירת האדום, הירוק והכחול איתם תתחילו. אם נקודות המוצא שלכם לא יאפשרו לכם ליצור כל צבע אפשרי, תוכלו להרחיב את הסולם על ידי הוספת צבעים נוספים כגון צהוב, ציאן ומגנטה. לעת עתה, נישאר עם הגרסה הפשוטה של אדום, ירוק וכחול, מאחר שכך עובדות רוב התצוגות. אך יש לזכור כי חלקן מוסיפות צבעים נוספים, אליהם נגיע בהמשך.

יצירת צבע

אם תפעילו תוכנה במאק או בווינדוס עם רקע לבן ותסתכלו על מסך המחשב שלכם עם זכוכית מגדלת, לא תראו לבן. תראו סדרות חוזרות של ריבועים בצבע אדום, ירוק וכחול – נקרא להם נקודות. כל סט של נקודות אדומות, ירוקות וכחולות הוא פיקסל אחד בתמונה. כשאתם מתרחקים מהמסך, העין לא מצליחה להבחין בין הנקודות האינדיבידואליות והיא משלבת את שלושת הצבעים לצבע אחד שאתם רואים, במקרה הזה – לבן.

כשתשנו את העוצמה של אחד או יותר מצבעי היסוד הללו, השילוב ייראה בעיניכם כצבע אחר. למשל, אם תכבו את הנקודה הכחולה, העין שלכם תראה את השילוב בין האדום לירוק כצהוב. אתם יכולים לחשוב על זה כתרגיל שעובד על העין שלכם וגורם לה לחשוב שהיא רואה צבע שאינו נמצא שם. עם זאת, זו פשוט וריאציה של איך אנחנו רואים צבעים שונים בעולם האמיתי.

SONY DSC

בתצוגות בווידיאו דיגיטלי, כמו במסך ה-LCD הזה, יש פיקסלים המורכבים מתתי פיקסלים אדומים, ירוקים וכחולים המאפשרים ערבוב של כל צבעי היסוד כדי לייצר כל צבע, כולל לבן. העין שלכם מערבבת אותם יחד כאשר היא מביטה עליהם מרחוק. שחור הוא היעדר אור שנוצר על ידי כיבוי הפיקסלים.

הגישה הזאת – של להשתמש בנקודות קטנות בשלושת צבעי היסוד על המסך יחד ולגרום לעין שלכם לשלב את כל הצבעים יחד – היא גם האופן בו פועלים מקרנים בעלי שלושה שבבי הדמיה, קבוצה הכוללת את רוב הדגמים העושים שימוש בשבבי הדמיית LCD או LCoS, וכן כמה דגמים יקרים במיוחד שמשתמשים בשבבי DLP. ישנם גם מקרני לייזר בגודל כף יד וכיס שמייצרים צבעים באופן הזה, המכוונים קרני לייזר אדומים, ירוקים וכחולים ישירות למסך וצובעים את התמונה נקודה אחר נקודה. למידע נוסף על כך ראו כאן את המדריך שלנו לקניית מסך הקרנה

זמן מול מרחב

דרך נוספת ליצור צבע משלושת צבעי היסוד היא להציג אלמנטים של אדום, ירוק וכחול על גבי התמונה כולה, ברצף. אם תסובבו את הרצף באופן מהיר ורציף מספיק, העין שלכם תשלב את הצבעים עם הזמן. כך מקרנים בעלי שבב אחד פועלים, כולל הרוב המכריע של דגמי DLP.

 

הבעיה הפוטנציאלית עם צבע רציף היא שאם מקרן מסתובב דרך רצף הצבע לאט מדי בסצנה בה, למשל, ג’יימס בונד חוצה את החדר במהירות, לבוש בטוקסידו וחולצה לבנה, האלמנטים האדומים, ירוקים וכחולים של החולצה עלולים להגיע לחלקים שונים ברשתית. ואז, במקום לראות לבן, אתם תראו התפרצויות של אדום, ירוק וכחול, תופעה הידועה כ”אפקט הקשת”. חלק מהאנשים רואים את זה יותר בקלות, וחלק מהמקרנים נוטים להראות אותם יותר. מה שמביא אותנו למקורות אור.

על פי רוב, במקרנים בעלי שבב יחיד, אחוז גדול יותר של מקרני לייזר עושים עבודה טובה ביותר בהימנעות מאפקט הקשת מאשר מקרנים עם נוריות לד, ואחוז גדול יותר של מקרנים עם נוריות לד עושים עבודה טובה יותר מאשר מקרנים עם נורות. זה לא אומר שכל מקרני לייזר בהכרח מייצרים את אפקט הקשת פחות מכל מקרני הנורות, אך המשמעות היא שאם אתם רואים אותו יותר בקלות ורואים בו הפרעה, יהיה לכם קל יותר למצוא מקרן לייזר בעל שבב יחיד שיעניק לכם צפייה נעימה יותר מאשר מקרנים בעל שבב יחיד מבוסס נורות. עם זאת, מרבית היצרנים הגדולים של מקרנים בעלי שבב יחיד שיפרו את הפוטנציאל להיווצרות קשתות בשנים האחרונות, אם כי האזהרה שלנו עדיין תקפה: אם אתם רגישים לכך או חוששים שאתם רגישים, עדיף לרכוש ממקום שמקבל החזרות או החלפות.

אם מניחים בצד את גורם הקשת, למקרנים בעלי שבב יחיד וצבע רציף יש גם יתרונות. הם כמעט תמיד קטנים וקלים יותר ממקרנים מקבילים אליהם אשר עושים שימוש בשלושה שבבים, למשל. זו אחת הסיבות לכך שרוב המקרנים שהם בגודל כף יד ובגודל כיס עושים שימוש בשבב הדמיה יחיד, גם עבור דגמי LCD ו-LCoS.

בהירות לבנה ובהירות צבעים

מקרנים בעלי שבב יחיד נוטים גם הם להיות זולים יותר ממקרנים מקבילים אליהם בעלי שלושה שבבים, עם אותה רמת בהירות. אלא שנושא הבהירות מורכב יותר ממה שנראה, בשל ההבדל בין בהירות לבנה לבין בהירות צבע.

בקצרה, בהירות לבנה – המיוצגת על ידי דירוגי הלומן אלא אם כן צוין אחרת – מודדת את הבהירות באמצעות תמונה לבנה ב-100%. בהירות הצבע מודדת בנפרד את הבהירות של תמונות אדומות, ירוקות וכחולות ב-100%, ואז מחברת יחד את שלוש המדידות.

מכיוון שמקרנים בעלי שלושה שבבים מייצרים לבן בשילוב של נקודות אדומות, ירוקות וכחולות, הבהירות המקסימלית עבור לבן זהה לסך המקסימום של אדום, ירוק וכחול בנפרד. אין זה תמיד נכון עבור מקרנים בעלי שבב יחיד, בהם לעתים נוספים צבעים לבנים או אחרים כדי להגביר את הבהירות הלבנה – נושא שנחזור אליו בעוד רגע. הנקודה כאן היא שלמקרן פחות יקר בעל שבב יחיד המציע את אותה הבהירות הלבנה שמציע מקרן יקר יותר בעל שלושה שבבים, תהיה בהירות צבע נמוכה יותר.

ההבדל הזה יכול להעניק למקרן בעל שבב יחיד יתרונות לשימוש עסקי או חינוכי, מכיוון שניתן להתאים את הבהירות שלו לזו של מקרן בעל שלושה שבבים עבור תמונות עם רקע לבן – למשל גיליונות אלקטרוניים ומסמכי טקסט. אך אם למקרן בעל שבב יחיד יש גם בהירות צבע נמוכה יותר – ובחלק מהמקרים, על פי המדידות, בהירות הצבע היא עד 20% מהבהירות הלבנה – הבהירות שלו לא תתאים לזו של מקרן בעל שלושה שבבים בתמונות בצבע מלא כגון תצלומים וסרטים.

יצרני וחובבי מקרנים תמיד דנים ביתרונות הבהירות הלבנה מול בהירות הצבע ובאופן בו גישות השבב היחיד והשלושה שבבים מחייבות פשרות בדיוק הצבע או בניגודיות. תמונת הנייר הצבעוני משמאל, המוקרנת ממקרן LCD ממקרן בעל שלושה שבבים עם בהירות לבנה ובהירות צבע זהות, נראית בהירה יותר מאותה התמונה מימין, המוקרנת ממקרן DLP בעל שבב יחיד מכויל. עם זאת, אם תתמקדו ברצועה הלבנה שבחצי התחתון של התמונה, תוכלו לראות שלשבב היחיד יש לבן ניטרלי יותר וניגודיות גבוהה יותר.
כל זאת מחזיר אותנו לאופן בו מקרנים יוצרים את הצבעים שנראים על המסך, יחד עם מבט בהיר על נתיבי האור – נתיב אור הוא המסלול שהאור עובר מהמקור ועד העדשה בכל מקרן נתון.

נתיבי אור

נתיבי האור מראים כיצד מקרן מייצר את האדום, הירוק והכחול (ופוטנציאלית צבעים אחרים) שהוא צריך, כיצד הוא מאיר אותם ומוציא אותם משבבי ההדמיה שלו וכיצד הוא מכוון את האור אל המסך.

לכל שלב יש וריאציות שונות. למשל, מקרנים מבוססי נורות מתחילים עם אור נורה לבן ועושים שימוש במסננים כדי להפריד את הרכיבים האדומים, ירוקים וכחולים. חלק ממקרני הלד עושים שימוש בנורות לד אדומות ,ירוקות וכחולות. אחרים עושים שימוש בנורות לד כחולות וצהובות ובמסננים כדי להפריד בין האדום לירוק. מרבית מקרני הלייזר מתחילים עם אור לייזר כחול, מוסיפים צהוב כאשר הם מכוונים את הלייזר לזרחן הפולט את הצבע הצהוב כאשר הוא מופעל ולבסוף עוברים דרך מסננים כדי לפרק את הצהוב לרכיבים אדומים וירוקים.
מקרנים מבוססי נורות בעלי שבב יחיד בדרך כלל מעבירים את מקור האור הלבן שלהם דרך מסננים (לרוב מוצגים כמקטעים בגלגל צבע שקוף) ומשם יוצאים צבעים נפרדים רצופים באמצעות שבב ההדמיה. 

אומנם השימוש בלייזרים יחידים או מרובים משפיע מאוד על נתיב האור של מקרני לייזר, אך למקרן לייזר יחיד טיפוסי יש לייזר כחול, שהאור שלו פוגש גלגל זרחן המפיק את הצבע הצהוב, שלאחר מכן מפורק לרכיבים אדומים וירוקים. 

רוב הווריאציות של נתיבי האור לא ישפיעו על בחירת מקור האור שלכם. עם זאת, וריאציה מרכזית אחת המבוססת על כמות שבבי ההדמיה עשויה להשפיע.
במקרנים בלי שלושה שבבים, ברגע שמתקבלים האדום, הירוק והכחול, הנתיב הוא פשוט: אתם מכוונים את קרן הצבע הנכונה אל השבב הנכון, ומכוונים את שלושת הצבעים בו זמנית דרך העדשה. עבור מקרנים בעלי שבב יחיד, הנתיב מסובך יותר מאחר שהמקרן צריך לשלוח כל צבע לשבב בזמן הנכון, כלומר: כאשר הוא מוכן להקרין נקודות בצבע הזה.

בהתאם לסוג מקור האור, מקרנים בעלי שלושה שבבים משתמשים בשיטות שונות ליצירת זרמי אור נפרדים באדום, ירוק וכחול אשר נשלחים לשבבי הדמיה ייעודיים עבור כל צבע ראשוני.

מקרני לד בעלי שבב יחיד עם נוריות לד אדומות, ירוקות וכחולות יכולים פשוט להדליק ולכבות כל נורת צבע לפי רצפים. דגמים מבוססי נורה משתמשים בגלגל צבע מסתובב ועליו מסנני צבעים אשר מתוזמן כך שכל מסנן צבע נמצא בנתיב האור בדיוק כאשר השבב זקוק לאותו הצבע. רוב מקרני הלייזר בעלי שבב יחיד פועלים באופן דומה, כאשר הם עושים שימוש בלוח נקי שנמצא על גלגל הזרחן ועל גלגל הצבעים ומאפשר לאור הלייזר הכחול להגיע לשבב ולמסננים שעל גלגל הצבעים וכך הוא ממיר את האור הצהוב מהזרחן לאדום ולירוק.

גלגלי הצבעים במקרנים בעלי שבב יחיד מקלים על הוספת צבעים נוספים מלבד אדום, ירוק וכחול. במקרנים מבוססי נורות, הנפוץ ביותר הוא פאנל שקוף המוסיף לבן – זה מה שמאפשר להם לספק בהירות לבנה גבוהה יותר מאשר בהירות צבע. אחרים מוסיפים שילוב כלשהו של צהוב, ציאן ומגנטה. במקרני לייזר, התוספת הנפוצה ביותר היא הצהוב שמייצר הזרחן, פשוט על ידי הוספת פאנל שקוף לגלגל הצבעים.

הצבעים הנוספים (וכן, לבן נחשב צבע בהקשר הזה) משפיעים על הצבעים הנראים לעין. הוספת לבן תבהיר את התמונה, אך גם עלולה לפגוע בדיוק הצבע, כאשר שגיאות הצבע יהפכו ליותר ויותר מורגשות עם הבדלים גדולים יותר בין בהירות הלבן והצבע. מצד שני, הוספת פאנל צהוב למקרן בעל שבב יחיד מגדילה את הסיכוי שהוא יוכל להציג צהוב בוהק ותוסס שתואם את הצהובים שבמקרנים הטובים ביותר בעלי שלושה שבבים. והוספת פאנלים בצבע צהוב, ציאן ומגנטה מגדילה את הסיכוי לספק דיוק צבע טוב באופן כללי. 

 

גלגלי צבעים מגיעים בווריאציות רבות, חלקם עם צבעי היסוד אדום, ירוק וכחול, וחלקם מוסיפים צבעים משניים כדי לשפר את דיוק הצבעים או לבן כדי להגביר את הבהירות.
לכן, מקרן מבוסס נורות בעל שבב יחיד עם פאנל לבן שנוסף לגלגל הצבעים שלו הוא בדרך כלל מה שתרצו אם אתם מחפשים מקרן לחדר ישיבות, כיתה או חדר משפחה עם אור טבעי. אך באותה מידה, מדובר בבחירה גרועה עבור חדר קולנוע ביתי מסורתי, המיועד לצפייה בחדר חשוך. עבור מקרן לבית, דיוק הצבעים חשוב יותר והדיוק יהיה טוב יותר, על פי רוב, עם פאנלים אדומים, ירוקים וכחולים על הגלגל. הוסיפו שילוב כלשהו של צהוב, ציאן ומגנטה וזה עשוי עוד להשתפר. [ ראו כאן את המדריך שלנו לבחירת מקרן ביתי
וכעת, כשיש לנו את כל הרקע – בואו נדבר על מקורות האור עצמם.

מקרן נורות מול מקרן לא נורות

נתוני מפרט מעטים בלבד מגדירים את ההבדל המעשי בין מקורות של נורות או אור לייזר מצב מוצק, כלומר נורות לד ונורות לייזר: טווח הבהירות, אורך החיים ואחוז הבהירות ההתחלתית שכל אחד מהם הולך ומאבד בשלב מוקדם. טכנולוגיות אור הלייזר במצב מוצק עולה על הנורות בשניים מהגורמים האלה, והלייזר עולה עליהן בשלושתם. בנוסף, הכספית שיש בנורות מהווה חיסרון, כך שיש לדאוג לזרוק אותן כהלכה. כל אלה מצביעים על כך שייתכן שנורות הולכות ומתקרבות לשלב של מת מהלך באבולוציה שלהן. אך הן עוד לא שם.

טווח הבהירות של מקרנים מבוססי נורות הוא כ-1,000 עד 43,000 לומן, אם כי תוכלו עדיין למצוא כאלה המדורגים בכמה מאות לומן. הבהירות המקסימלית גבוהה בהרבה מזו של מקרני לד, שנעים בין 10 ל-4,500 לומן, אך נמוכה מזו של מקרני לייזר, הנעים בין 32 ל-75,000 לומן.

חיי הנורה משתנים עם דגם המקרן. מקרנים כיום נעים בין 2,000 ל-10,000 שעות במצב הספק מלא, ובין 2,500 ל-20,000 שעות במצב חיסכון בסוללה. אך דירוגי מצב חיסכון של 15,000 שעות או יותר מקבלים את אורך החיים שלהם מתכונות כגון הורדה איטית של צריכת החשמל – והבהירות – בהשארת המקרן דולק זמן מה ללא שינוי בתמונה. זה יכול להיות שימושי, למשל, בכיתה בה המקרן עלול להישאר דולק זמן מה גם ללא שימוש. אך אם תעשו זאת לעתים נדירות עד כדי כלל לא, הנורה לא תחזיק מעמד כל כך הרבה זמן.

נורות הקרנה, כמו זו המוצגת כאן, זקוקות בדרך כלל להחלפה תקופתית לאורך חיי המקרן, כדי להחזיר את המקרן לבהירות הראשונית שלו. כמות ההחלפות הנדרשות תלויה בשעות השימוש ורמת הבהירות של המקרן בעת הפעלתו. \

לעומת זאת, הרוב המכריע של הלייזרים ונורות הלד מדורגים ב-20,000 שעות ומעלה בהספק מלא, ובדרך כלל 30,000 שעות במצב חיסכון. יש הטוענים לחיים ארוכים אף יותר. שימו לב שסיום חיי נורות לד ולייזרים אינו מוגדר כמו סיום החיים של נורות, אך שני הדירוגים מהווים תחזיות גסות של משך השימוש במקור האור.

נורות גם מאבדות את הבהירות במהירות רבה יותר ממקורות אור במצב מוצק, לרוב בשיעור של עד 25% ב-500 שעות השימוש הראשונות ואז צונחות בהדרגה יותר ל-50%, מה שלאחר מכן מגדיר את סוף חייהן. למקרני לייזר במצב מוצק לוקח זמן רב יותר לרדת לכל אחוז נתון מהבהירות הראשונית רק חלקית, בזכות חיי המדף הארוכים שלהם. כמו כן, קו אובדן הבהירות לאורך חיי המדף שלהם קרוב יותר לישר וקבוע, מאשר ירידה מהירה באמצע הדרך.

מחיר התחלתי ומחיר סופי

המחיר הזול של הנורות הוא ללא ספק יתרון, המאפשר קניית מקרן מבוסס נורות במחיר נמוך משמעותית מזה של מקרני לייזר. אלא שלמרות האטרקטיביות שבמחיר ההתחלתי, משפט המפתח כאן הוא מחיר התחלתי. קחו בחשבון גם את המחיר הכולל של הבעלות והתחזוקה.

ברמת העיקרון, ככל שתשתמשו במקרן וככל שאתם מצפים להחזיק במקרן יותר זמן, כך תצטרכו לקנות יותר נורות. הדבר מתבטא בכך שאם אתם מתכוונים לעשות שימוש במקרן אך ורק לצורך צפייה בסרט או שניים בשבוע, ואתם מעין וידיאופילים שרוצים להשתדרג עם כל חידוש שצץ בשוק – רזולוציה גבוהה יותר, תלת מימד, HDR, יישום HDR טוב יותר וכולי – המחיר ההתחלתי עשוי להיות המחיר הכולל שלכם. אותו היגיון חל גם על עסקים, כנסיות או בתי ספר אשר מתכוונים להשתמש במקרן רק כמה שעות בשבוע.

[ ראו כאן מחירון מסך הקרנה חשמלי | מסך הקרנה חצובה ]

בקצה השני, אם אתם קונים מקרן לשימוש בכיתה או בבית כטלוויזיה במשך חמש שעות או יותר ביום, ואתם מתכוונים להחליף אותו רק כשיהיה ישן ובלוי, עלות החלפת הנורות עשויה להיות משמעותית. במקרה כזה, מומלץ לחשב כמה נורות סביר להניח שתקרנו לאורך חיי המקרן ולהוסיף את העלות הזאת למחיר ההתחלתי. אתם עלולים לגלות שהמקרן מבוסס הנורה יעלה בסופו של דבר יותר בטווח הארוך. אם כן, מקרן לייזר במצב מוצק יכול להיות הקנייה העדיפה – בתנאי, כמובן, שהוא מספק את רמת התמונה הרצויה.

לדים, לייזר ומקורות אור משולבים (לייזר-לד)

נורות לד הן מקור האור במרבית המקרנים הקטנים, החל מגדלים שנכנסים לכיס של חולצה, דרך מקרנים בגודל כף יד ועד קצת יותר גדולים, במשקל של קצת פחות מקילו. מכיוון שהבהירות של המקרנים האלה עשויה להיות הרבה מתחת ל-100 לומן ולא עולה על 1,500 לומן, הם בדרך כלל מעוצבים להפיק את הבהירות הגבוהה ביותר שניתן בנורות לד, מה שגורם לרוב לצבעוניות תוססת אך רוויה יותר. מעטים, אם בכלל, יראו זאת כבעיה כשמדובר בשימוש בעסק או בכיתה. אך אם אתם רוצים לצפות בסרטים או להציג תמונות, תיאלצו להתפשר בחלק מהדגמים האלה על צבעים שחורגים מהמציאות. [ ראו כאן מדריך לבחירת מקרן כיס ]

מרחק המקרן מהמסך

מעטי המקרנים הקטנים שלא עושים שימוש בנורות לד מציירים את התמונה ישירות באמצעות לייזרים. זה נותן להם יתרון מסוים. פשוט כוונו את המקרן לכל משטח ובכל מרחק, והתמונה תהיה בפוקוס. למרבה הצער, מאפיין נוסף של אור הלייזר הוא גרעיניות. הגרעיניות פחות ברורה בחלק מהדגמים, אך כדי למזער את הגרעיניות אלה מוציאים את התמונה מעט מפוקוס. כך שבדגמים אלה, יהיה עליכם לבחור בין המקרן עם הפוקוס הטוב ביותר או כזה שאין בו גרעיניות.

מקרנים גדולים ובהירים במקצת, בטווח של כ-1,500 עד 4,500 לומן, מאפשרים לכם לבחור במקורות אור לייזר במצב מוצק של נורות לד, לייזרים ומשולבי לד-לייזר. כל המשולבים הם נכון להיום מקרני DLP בעלי שבב יחיד שעוצבו כך שידגישו את הבהירות על פני ניגודיות טובה ודיוק צבע, כך שהם מתאימים יותר לעסקים ולחינוך. בדומה למקרנים מבוססי נורות, ניתן לעצב כל מקרן לד נתון עבור כל סוג של יישום, אך גם כאלה המיועדים לשימוש בקולנוע ביתי – וישנם שנועדו להחליף טלוויזיות שטוחות – נוטים להפיק דיוק צבע שאיננו עולה על “מספיק טוב”.

מקורות אור משולבים/לד אינם שכיחים כיום, אך בדגמים חסרי הנורות של קסיו ישנה נורת לד אדומה בנוסף ללייזר כחול, אשר משפרת את הצבע תוך שמירה על בהירות גבוהה ועל שאר היתרונות שבהקרנה עם לייזר במצב מוצק. 

מקרני לייזר

לייזרים בכל טווחי הבהירות מסוגלים להפיק דיוק צבע וניגודיות ברמה של מקרנים מבוססי נורות ואף ברמה גבוהה יותר – למרות שמקרני לייזר רבים לא מגיעים לשם נכון להיום. ובניגוד לדגמים מבוססי נורות ולד, גם מקרני לייזר שנועדו להדגיש את הבהירות על פני ניגודיות ודיוק צבע יכולים על פי רוב להתמודד עם סרטים ברמה מספיק טובה.

יתרון נוסף של מקרני לייזר הוא שהם נוטים להיות שמישים יותר ברמות הבהירות הגבוהות שלהם בהשוואה לדגמים מבוססי נורות או לד. כל רמות הבהירות של המקרנים נשענות על הגדרות שפוגעות בדיוק הצבע. במקרנים מבוססי נורות ולד, הדבר גורם להוספת גוון ירוק נראה לעין. אך רוב מקרני הלייזר מספקים דיוק צבע מספק גם ברמת הבהירות הגבוהה ביותר, עד שמרבית האנשים יחשיבו את הצבעים כיותר ממקובלים בתמונות ריאליסטיות.

ישנם גם כמה יתרונות נוספים למקורות אור לייזר. מרבית המקרנים שמוסיפים ללייזר שבב DLP, וכמה שמשתמשים בשלושה LCD, כמעט ולא דורשים תחזוקה כלל, מתאימים להפעלה 24/7/365 וניתן להתקין אותם בכל כיוון על ציר של 360 מעלות. אחזקת מקרן שלא דורש תחזוקה הוא ללא ספק נוחות מבורכת. אך שילוב התכונות הופך מקרני לייזר לבחירה המועדפת הברורה לסוגים מסוימים של יישומים, כגון שילוט דיגיטלי, תערוכות במוזיאונים ותצוגות במקומות כמו בתי תפילה, חנויות, לובי של חברות ועוד.

מכל הסיבות הללו, עד שיבוא היום שבו נורות הלד ידביקו את הפער עם יכולות הלייזר לספק בהירות גבוהה יותר, נראה כי הלייזרים הולכים ומשתלטים על השוק והופכים למקור האור למקרנים הדומיננטי ביותר – ובסופו של דבר, אולי היחיד. אולם כרגע, לכל אחד יש את המקום שלו – ללייזרים, ללדים ולנורות. אתם רק צריכים לבחור את הנכון.

ראו עוד במרכז הידע שלנו: 

מעוניינים שמומחה ממרכז הסאונד יחזור אליכם ?

מלאו את הטופס הבא ומומחה מטעם מרכז הסאונד ישוב אליכם בהקדם !